יש דבר שאני מנסה להסביר כבר 3 שנים ולא מצליח.
זה הדבר הכי קשה , הכי נורא, הכי מזעזע שקרה לנו.
כנראה בהיסטוריה.
וזה הכאב הכי איום ונורא שקורע אותי מבפנים ואני מרגיש לבד בזה.
לא יודע למה, אבל כמה שאני לא מתאמץ אני לא מצליח להסביר את זה. אולי אנשים לא רוצים להאמין שזה אפשרי. אם היו מבינים את זה הכל פה היה נראה אחרת, מיד.
הדבר הכי נורא שקרה לנו במלחמה לא היה הקונספציה שלפניה שהובילה אותנו לטבח
והוא אפילו לא היה הטבח עצמו ב7.10
הדבר הכי נורא שקרה זה שממשלת ישראל בכוונה לא ניצחה את חמאס.
בכוונה!
בכוונת מכוון הצבא היהודי הכי גדול וחזק ויקר בתולדות העולם הסתובב סביב סביב בעזה כמו פיל על קצות האצבעות.
המטרה היחידה האמיתית לכל אורך המלחמה היתה לדאוג שלא נתמרן לעיר עזה ולעומק מחנות המרכז כדי שאפילו בטעות (כמו פיל בחנות חרסינה) לא נמעך ונרסק סופית את חמאס.
כל התמרון המוזר הזה סביב סביב עזה, כל שיטת הפשיטות והנסיגות החוזרות ונשנות, כל הקווים וההצהרות חסרות המשמעות על כמה אחוזים מהשטח אצלנו , כל הזירבובים והפיצוצים , זה הכל היה מסך עשן גדול כדי לא לנצח את חמאס בשום אופן ולהשאיר אותו שם כמו שהוא. לפגוע בו , אבל לא יותר מדי. וגם לא לעשות שום מעשה שיוכל לפתור את הבעיה העזתית באמת ואפילו לא כדי לשמר אותה כמו שהיתה. אלא כדי להקים שם מדינת חמאס קטארית בחסות בינ"ל.
זה בא מנתניהו ממש מתחילת המלחמה ולכל אורך הדרך זו היתה התוכנית למרות השקרים וההצהרות על ניצחון מוחלט , וצמרת צה"ל היתה שותפה לזה.
למה? אני לא יודע.
אבל אני כן יודע ששלוש שנים הוליכו את כולנו שולל. וזה עלה לנו בהמון דם וסבל . המון המון.
מי שמבין את זה מבין מי זה ביבי
מי שמבין את זה מבין מי זה סמוטריץ ( שבהתחלה לא ידע ולא הבין ואחר כך כן)
ומי שמבין את זה מבין אותי.