הרוב קבע – וכעת אשיב כמובטח: זו עמדתי בסוגיית הריבית על העו״ש, שכמה וכמה שאלות נשאלו עליה. ראשית, לאומי משלם כיום ריבית על כסף שנמצא בעו״ש ללקוחות שעומדים בתנאי ההטבה, עד לתקרה שנקבעה (קישור לפירוט על ההטבה בתגובה הראשונה שלי). הריבית נכנסת לחשבון באופן אוטומטי, בהתאם לתנאי ההטבה. חשוב לתת כאן קרדיט לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים, שפעלו לקידום ההטבות ולשיפור התנאים ללקוחות. לאומי נענה למהלך, ותשלום הריבית הוא גם אחת הדרכים שלנו להיטיב עם לקוחותינו ולהתחרות על הבחירה שלהם לנהל אצלנו את החשבון. לכן השאלה אינה אם אפשר לשלם ריבית על העו״ש. בתנאים מסויימים, בתקופות מסוימות, זה אפשרי, ובעת הזו, נכון לעכשיו, אנחנו עושים זאת. השאלה העקרונית היא האם נכון לשלם ריבית על העו"ש באופן קבוע, או לחייב את לאומי (ואת שאר הבנקים) לעשות זאת לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב בתנאים הכלכליים ובהבדל שבין עו״ש לפיקדון. כדי לענות, צריך להתחיל בהבנת הדבר החשוב ביותר בבנקאות: התפקיד הראשון של לאומי ושל כל בנק אחר הוא לשמור לכם על הכסף. זו החובה הראשונה, העליונה והעמוקה ביותר שלנו. כשאדם הולך לישון בלילה, הוא צריך להיות רגוע שהכסף שלו בבנק יהיה שם גם מחר בבוקר. האחריות שלנו היא לנהל את הבנק כך שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו אליכם, גם בתקופות של משברים כלכליים. לכן אנחנו קודם כל מנהלי סיכונים. זו לא אמירה טכנית, אלא הבסיס לאמון שאתם נותנים בנו. וכאן נמצא ההבדל המהותי בין עו״ש לפיקדון. כסף בעו״ש זמין לכם לפי דרישה, בלי להתחייב להשאיר אותו בבנק. נניח שיש לכם 30 אלף שקל בעו"ש. מחר אתם יכולים להחליט לקנות רכב או להעביר את הכסף למקום אחר בלחיצת כפתור. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכך. לעומת זאת, בפיקדון סגור לחצי שנה, למשל, אנחנו יודעים שהכסף נשאר בבנק לתקופה הזאת. הידיעה הזו מאפשרת לנו לתכנן טוב יותר מתן הלוואות למשפחות ולעסקים. במילים פשוטות, אי הזמינות של הכסף - מבחינת הציבור - שווה כסף. האפשרות שלכם להשתמש בו בכל רגע שונה מהתחייבות להשאיר אותו בפיקדון. ככל שהכסף עומד לרשות הבנק לזמן ממושך וצפוי יותר, יש בסיס להציע תמורתו ריבית גבוהה יותר. חשוב לדעת: גם כסף שנמצא בעו״ש משמש בחלקו את הבנק למתן הלוואות. אבל מכיוון שאתם יכולים למשוך אותו בכל רגע, הבנק מוגבל במקרה הזה ויש לו פחות גמישות בשימוש בכסף. לעומת זאת, בפיקדון סגור אתם מסכימים להשאיר את הכסף בבנק לזמן שנקבע מראש. כך הבנק יודע מתי הכסף יהיה זמין לו ויכול לתכנן טוב יותר את השימוש בו. זו אחת הסיבות לכך שבפיקדון אפשר להציע ריבית גבוהה יותר. בעיניי, בנק יכול לבחור להציע ריבית על העו״ש גם לאורך זמן. ההתנגדות שלי היא לחובה לשלם ריבית באופן אחיד וגורף, לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב במכלול התנאים ובמציאות הכלכלית המשתנה. הבנקים צריכים להתחרות על הלקוחות גם בריבית ובהטבות, לצד איכות השירות והמוצרים שהם מציעים. ומה אפשר לעשות עם כסף שלא צריך להוצאות השוטפות? לאומי מציע פיקדונות לתקופות שונות, גם עם תחנות יציאה יומיות, שבועיות או חודשיות. אפשר לבדוק את התנאים ולהפקיד באפליקציה, באתר או בעזרת בנקאי. אנו כבר לא בימים בהם צריך לבוא לבנק בשביל להקים פיקדון. אפשר לעשות את זה בשני קליקים מכל מקום בעולם. אנחנו אוהבים פיקדונות (כאמור, כי הם מעניקים לנו ודאות לגבי תקופת הימצאות הכסף אצלנו) ומעודדים את הציבור להעביר את הכספים לפיקדון. לשם כך, פנינו ואנחנו פונים כל הזמן באופן יזום ללקוחות שהצטבר אצלם כסף בעו״ש, כדי להציע להם להעביר כסף פנוי לחיסכון. עד כאן בינתיים.

היי, כאן חנן פרידמן, מנכ״ל בנק לאומי. מה לדעתכם אפשר לשפר עוד בשירות שלנו כדי שיהיה לכם נוח יותר?

POD UP! 🚨 -- Inside Trump’s Super Intelligence Summit -- How the AI Safety Accord Happened -- Data Center NatSec + Cybersecurity Arms Race -- GDP Beats + Other Economic Data -- Midterm Predictions -- Media Coverage of Attempted Plane Hijacking (0:00) Bestie intros! (2:01) Trump’s Super Intelligence Summit: Behind the scenes and how the accord was created and signed (17:57) Cybersecurity arms race, data center national security, America.gov, coordinated doomer messaging (45:22) Recent economic data: GDP, jobs, diesel, inflation, rates, manufacturing, poverty, and more (1:00:24) Midterm predictions, 2028 look ahead (1:09:28) Media coverage of attempted terrorist hijacking

Turns out shabat dinners is the only place we can get accepted to in sf

I am calling for the release of Marwan Bhargouti from Israeli prison.

Every news story follows a predictable decay function- it peaks, then is soon forgotten. That is, every story except one: Israel. I analyzed 14.7 million news articles in 65 languages, cable news airtime, and social media data from X. The results were staggering. 🧵

You will block me after this reply. Paul, you have hurt my Palestinian cause. My family and I have been Arab, Muslim, and Palestinian for centuries. Your “activisim” empowered extremists amongst us. It made them think terrorism is the way to get sympathy from the PGs of the world. You have what we call the soft bigotry of low expectations. You expect so little of us. You think we are always victims and never wrong. You masquerade everything under “humanity”, yet you fail to see that Palestinain extremism has denied humanity from millions of Palestinians who just want to live in peace with Israel and just get a job that pays well and send their kids to college. You made that dream a little bit harder to attain for Palestinians. Enjoy your billions of dollars. Thanks for nothing. And see you in another simulation. Free Palestine from simpleton Westerners.

Hi Ahmed, if you're such a representative and authentic voice of Gaza, why have you repeatedly turned down opportunities to debate your views, and your op-ed, on camera, with multiple other Palestinian activists and journalists from Gaza, including Christian Palestinians who hate Hamas? What are you afraid of? (I think we all know...)

סגן אלוף ביחידה טכנולוגית ושותף בקרן שמשקיעה בבוגרי היחידה סגן אלוף ד' מכהן בשנתיים האחרונות בתפקיד בכיר ביחידה טכנולוגית. במקביל לתפקידו, ד' הוא מייסד ושותף בקרן הון־סיכון הישראלית נץ קפיטל, שחלק משמעותי מהשקעותיה הוא בסטארט־אפים שהוקמו על ידי בוגרי יחידות טכנולוגיות. בנץ קפיטל טוענים שד' איננו מעורב בענייני הקרן מאז חזר לשירות צבאי וכי הוא עידכן את מפקדיו ביחידה עם שובו לשירות על היותו בעל מניות בקרן. אולם בשוק ההייטק יש מי שמוטרדים כי הקשר של הקרן עם קצין מכהן נותן לה יתרון בגיוס יזמים בוגרי יחידות טכנולוגיות. מאז שהוקמה ב–2023, השקיעה נץ ברשימה נוצצת של סטארט־אפים חמים, ובהם דקארט, קורמה, אייר סקיוריטי וספיריט סקיוריטי. חלק מההשקעות בוצעו אחרי שד' חזר לצבא. המקרה של ד', שקיבל אישור ממפקדיו להישאר בעל מניות בקרן הון־סיכון במקביל לתפקידו הבכיר, עלול לטשטש את הגבול בין המערכת הצבאית לתעשייה האזרחית בכל הנוגע לאוכלוסייה מבוקשת זאת כתבה של @Omri_z ושלי על סיפור שמתחיל בקליפורניה הרחוקה themarker.com/technation/202…