תקשיבו לסיפור על אטימות לב של שוטרים ושל משטרה. אין לי מילה אחרת.
גילי הוא מילואימניק.
במהלך פעילות מבצעית במארון א-ראס בלבנון במרץ השנה, נפל לו סלע על היד. נזקק לפינוי ולתפרים.
הוא פונה לגבול ובעודו מדמם נאמר לו שיש לו 4 שעות להגיע לבית חולים. הוא החליט לנסוע במהירות לאיכילוב. הוא גר במרכז, אמר לעצמו ייסע לשם, יטופל, ינוח בבית ויחזור.
נסע מהר להגיע למיון תוך שהוא מהבהב לרכבים שלפניו. איפשהו על כביש 2 נעצר על ידי ניידת משטרה כשהוא נוסע על 130 קמ"ש ליד מחלף נתניה. ניגש לשוטרים, כשהוא על מדים טקטיים וליטרלי מדמם, הסביר להם את הסיטואציה. אמר להם שנפצע בלבנון, יש לו זמן קצוב לטפל בזה, שיבינו. יודעים מה, תנו את הדו"ח, רק תמהרו.
לא זו בלבד שהשוטרים לא מיהרו, הם לעגו מילואימניק. "איכילוב, איכילוב", אמרו לו, "כאילו שרק שם מצילים חיים. מה זה התירוץ המגעיל הזה?", אמר לו אחד השוטרים. גילי שוב הסביר להם, הראה להם את הפציעה. השוטרים לקחו לו את המפתחות! הוא נבהל שלא יספיק להגיע בזמן לבית חולים והזמין אמבולנס. "אני חייב לתפור את האצבע", אמר להם, אבל השוטרים המשיכו בשלהם וכינו את דבריו כ"התירוץ העלוב הזה" ואפילו קראו לו חוצפן. חוצפן, אתם קולטים?
עכשיו שתבינו, האיש התחנן בפני השוטרים שלא יעכבו אותו, שיתנו לו דוח והוא ייצא לאיכילוב. התעכבו, אפילו לקחו לו את המפתחות. הוא הזמין לעצמו אמבולנס. בסוף קיבל את הדו"ח על 500 ש"ח ונסע במהירות, מותרת, לאיכילוב. במיון גילו את חומרת המצב: הרדמה מקומית, שבר של האצבע, מעיכה ותפרים.
עכשיו מילא ההתנהגות האטומה הזאת של השוטרים, אבל הבחור ערער על הדו"ח. צירף את כל המסמכים הרפואיים, אישורים צבאיים, הכל. זה לא הספיק למשטרה. היא דרשה שישלם את הקנס, והגיעה לדיון בבית דין לתעבורה, התעקשה על האירוע. דיון! במקום לבטל את הדוח, להתנצל, משהו. כלום, מתעקשים.
הביאו מצלמות גוף של שוטרים, תיעודים של ג', משם אגב הציטוטים של השוטרים. המשטרה אפילו טענה שהיא זו שהזמינה לו אמבולנס. חרטא ברטא. אפילו הדיינת רשא סעדי עתאמנה הייתה מאוד מופתעת על התנהלות המשטרה. מילא השוטרים, אבל המדינה מתעקשת ללכת עד הסוף עם מילואימניק שנסע מלבנון מהר לבית חולים כדי לטפל טיפול בעודו מדמם. על 500 ₪ כן? כמה זמן ומשאבים הושקעו כדי לתקוע לפצוע מלבנון קנס תנועה? הביאו נימוקים משפטיים, 'חזקת תקינות מנהלית', וש'מצב רפואי, אף אם ממשי, אינו מקנה היתר לנהיגה המסכנת את הציבור'. נו באמת.
הדיינת קבעה שאין לאף אחד פטור מחוקי התנועה, אבל בחיאת.
"מודגש כי על הרשות להפעיל את שיקול דעתה *בחמלה* הדגישה הדיינת, "במסגרת חובתה לפעול בהגינות ובנאמנות כלפי הציבור".
דיברתי הערב עם גילי. האצבע שלו, האצבע השלישית, עדיין עקומה. "הרגשתי שאני רוצה לעזוב את המדינה אחרי האירוע הזה, לא הבנתי איך דבר כזה קורה לי אחרי שנלחמתי בלבנון?", אמר לי, "על זה אתם מתעקשים איתי? 500 ₪? ובסוף מה, שופטת מקסימה הגנה עליי מפני המשטרה של השוטרים שלא עניין אותם המצב הרפואי שלי או מה שעבר עליי. המטרה שלי זו לא שיימינג, רק ששוטרים יבינו את התפקיד שלהם שהוא גם לגלות הבנה לסיטואציות".
מתלבט אם להעלות סרטון של השוטרים מהאירוע. לא יודע. מוותר, אולי הציוץ הזה יזיז למישהו במשטרה. לא חושב. בטח אתחרט על זה אחרי שהציוץ הזה יעלה.
חייבים להציל את משטרת ישראל.