בימים האחרונים אני מסתובב בין עיר לעיר ובין כפר לכפר: בנצרת, בחיפה, ביפיע, בסכנין, בטמרה, בכאבול, בטורעאן, בכפר מנדא ועוד, ופוגש את הציבור שלנו, שהוא כל כך צמא לשינוי, לתקווה ולאפשרות של שותפות אמיתית ושוויונית בין יהודים לערבים.
אין לי ספק שהאזרחים הערבים במדינה יצאו להצביע בהמוניהם כדי לשלוח את בן גביר, סמוטריץ׳ ונתניהו הביתה.
אני מרגיש את זה בכל רגע: ברחובות, בחנויות, בבתים, בכיכרות ובכל מפגש עם האנשים הטובים האלה.
האזרחים הערבים לבדם לא יכולים להביא את השינוי הזה. אבל גם האזרחים היהודים הדמוקרטים לא יכולים לעשות זאת לבדם.
השותפות הכרחית. השינוי אפשרי.
במו ידינו נביא אותו.