פוסט מרתק - המניות ה"דפנסיביות", שמחלקות דיבדנדים נדיבים משלימות מינוסים של עשרות אחוזים. על פניו הזדמנות? אנחנו לא בטוחים - רק חלק מהירידה במניות מגיעות מתוך מגמות מאקרו מחזריות (ריבית), הרוב מגיע מסיבות מבניות:
א. בני 30 ומטה צורכים הרבה פחות אלכוהול מאחיהם (קנאביס, אורח חיים בריא, הרבה יותר EQ שלא דורש בריחה)
ב. רשתות מזון - הפאסט פוד סובל מ GLP1, צ'יפוטלה מאינסוף תחרות (SG,CAVA,...)
ג. מניות צריכה - הלקוחות הם כבר לא יותר מכולות, אלא מגה רשתות (קוסטקו, וול מארט,אלדי,..) עם כח מיקוח אינסופי וגדל וגם PL מעולה
יש בשוק כיסים חבוטים שנראים יותר גרוע מעזה, במיוחד בענפים שפונים ישירות לצרכן. קצת קשה לראות את זה כשה-S&P 500 קרוב לשיא והמאג-7 הן יותר משליש מהמדד, אבל תראו מה קורה כשפותחים את מכסה המנוע.
אלכוהול, למשל. זומרים לא יוצאים למסיבות בקטע עקרוני? לא שותים אבסולוט? שיבאס? ג'וני ווקר? ג'ק דניאלס? החברות מאחורי המותגים האלה עם מספרים נוראיים. פרנו ריקאר כבר 73%- מהשיא. דיאג'ו 61%-. בראון פורמן 69%-. רמי קואנטרו 81%-. וזה ענף שנחשב פעם עמיד מפני מיתון...
אופנת ספורט. נייקי 81%- מתחת לשיא, נפלה משווי של כמעט 300 מיליארד דולר למשהו כמו בערך שליש מאינדיטקס (קבוצת זארה). הילדים שלי לא יאמינו איזה אייקון צרכני זה היה פעם. לוללמון 82%-. פומה 81%-. אדידס 57%-....
יוקרה. זה סקטור שבאופן מסורתי אמור להיות עמיד יחסית כי לצרכן הקצה כיסים עמוקים והוא די אדיש למחיר. זה לא הפריע להרמס לרדת 56%- מהשיא. לואי ויטון 58%-. קרינג 74%-. פורשה 64%-.
מזון מהיר. צ׳יפוטלה 53% מתחת לשיא, דומינוס פיצה 48%-, מקדונלדס 32%-, סטארבקס 25%-.
וכמובן מניות הדיבידנד ה"דפנסיביות" מעולמות המזון והטואלטיקה. ג'נרל מילס 65%- מהשיא. נסטלה 41%-. קימברלי קלארק 41%-. פפסיקו 36%- קרפט היינץ 77%-. מוצרים חיוניים כמובן אבל קשה לחברות עם צמיחה כ"כ איטית להתחרות באג"ח ממשלתי שמניב 5%+...
בקיצור יש חתיכת שוק מחוץ למסיבת ה-AI. אנשים מחכים למפולת בשוק המניות כשבחלקים לא קטנים ממנו היא כבר קרתה. השאלה הגדולה היא כמה מהמותגים האלה איבדו את אהבת המשקיעים באופן זמני (בגלל תחרות מול מניות צמיחה מזה או אג"ח ממשלתי מזה) וכמה איבדו גם את הצרכנים...