הגיבור יונתן בן חמו ״לא איבדתי רגל בעזה כדי שמנסור עבאס ישב בממשלה״

הישראלי הממוצע מסתכל על הליברלים בארהב ולועג להם על הווק והצביעות. לועג לקווירס למען פלסטין. צוחק על המהומות בצרפת ולא מבין שהיד התקשורתית שמנענעת את העריסה היא אותה יד של USAID וסורוס שמנענעות גם את הפוליטיקה שלנו כאן ומריצות את מי שיכול להפיל את המדינאי העולמי היחיד בערך שתקוע לפרוגרסיביזם העולמי בגלגלי השיניים: נתניהו. והעצוב הוא, שרובם סתם אידיוטים שימושיים, בראשם גדי אייזנקוט.

אורטל בן דיין, שמאלנית שהתפכחה אחרי השבעה באוקטובר: "כשביבי היה מדבר על האיום האיראני, הייתי כמו כל השמאלנים מסביבי - צוחקת ומזלזלת בזה: שוב פעם הוא מגזים, שוב פעם הוא עושה דמגוגיה עם איראן, ואין באמת איום. טעיתי. הייתי מטומטמת ועיוורת. לקחתי עמדה נגד ביבי פשוט כי שנאתי את ביבי."

1/25 בבחירות 2022 הצבעתי למרצ. ביום שלישי אצביע מחל - לליכוד בראשות בנימין נתניהו. אז איך זה קרה? הנה הסבר לתהליך שעברתי >>>

השריף של המזרח התיכון. חיסל את כל מנהיגי הטרור. זה או הוא או האהבל שלא יודע אנגלית.

"חלוקת הארץ היא הדרך היחידה" צאו להצביע, או שיאיר גולן.

פוסט סיכום לקראת הבחירות זה יהיה פוסט קצר למרות שיש המון מה לכתוב. הוא יהיה קצר כי על אף הנושאים הרבים שעל הפרק, כולם ראויים וחשובים לדיון, יש נושא אחד שמאפיל על כל הנושאים האחרים, ונוגע לחיים, פשוטו כמשמעו, של כל אזרח ישראלי. והנושא הוא האיום הגרעיני מצד איראן. אני לא רוצה לדון כלל על העבר. רק על העתיד. אם תיפול פה פצצת גרעין, היא תיפול על כולם, בלי קשר לדעותיהם הפוליטיות ובלי קשר לאחריותם למה שקרה. המשטר באיראן מתנדנד על בלימה. מכה חזקה, מחושבת, שמוביל להתקוממות של העם המדוכא באיראן עשויה להביא להפלת המשטר וכינונו של שלטון חדש אשר יוותר על השאיפה להשמידנו, ויכונן יחסים טובים גם עם ישראל. קיבלנו סיוע משמיים בדמותו של הנשיא דונלד טראמפ. תאהבו או תשנאו, הוא הנשיא הראשון שהבין שאת המשטר הזה יש לעצור בטרם ידהר לגרעין, ופעל ופועל להשיג את המטרה הזו. הוא גם מבין עוד שני דברים חשובים, בחושיו החדים: ראשית, מכל בעלות בריתה של ארה"ב באזור, יש רק אחת עליה הוא סומך לחלוטין: ישראל. ושנית, את המשימה הוא יוכל להשלים רק עם בנימין נתניהו שהוכיח את עצמו כמנהיג בזמן מלחמה. את הדברים הללו הוא אומר, במפורש או במשתמע, וצריך להיות עיוור וחירש לא לראות ולהקשיב. הוא אמר זאת לפני שבוע, וחזר על כך אמש. לנשיא טראמפ נותרו רק שנתיים בתפקידו. איננו יודעים מי יגיע אחריו, וגם אם בבית הלבן יהיה נשיא אוהד ישראל, קשה להאמין שמישהו יעז לקחת את ההחלטות הקשות שלוקח הנשיא טראמפ. גם בישראל, מהסתכלות על דברי ומעשי המועמדים האחרים, קשה לראות מישהו שיעז לקחת החלטות נועזות כפי שנלקחו בשלוש השנים האחרונות. על אחת כמה וכמה אם קיום הממשלה יהיה תלוי בקולות של מפלגות ערביות שמתנגדות בחריפות לכל פעולה כזו. ולכן, כל אחד שחייו יקרים לו, בין אם הוא אוהב את נתניהו ובין אם הוא מתעב אותו, חייב להבין שיש חשיבות עליונה שלפחות בשנתיים הקרובות תהיה פה ממשלה בהנהגת נתניהו, שביחד עם הנשיא טראמפ תחסל את האיום הזה אחת ולתמיד. במדינה נורמלית, ניתן היה להניח שגם הצבעה למפלגה אחרת מלבד "מחל" הייתה מביאה לתוצאה הזו, במסגרת של אחדות כלשהי. אבל כאשר כל מנהיגי הגוש השני נשבעים בנקיטת חפץ שלא יישבו שום אופן תחת נתניהו, אין דרך אחרת. ליברמן הרי אמר במילותיו: "שיתהפך העולם - אני לא אשב תחת ביבי". יכול היה גם לומר: "שתיפול פה פצצה גרעינית - אני לא אשב תחת ביבי". כמה עצוב. ולכן, אני מפציר בכם – גלו ראייה היסטורית. הבינו את גודל השעה ואת האיום הניצב בפנינו, כמו גם את ההזדמנויות האדירות שתיפתחנה לאחר שיוסר – הזדמנויות של הסכמי שלום, בריתות מדיניות, כלכלה, תחבורה, תיירות ועוד היד נטויה. נתניהו לא יהיה פה לנצח. יש שיצטערו, ויש שישמחו. אבל צו השעה כרגע – הצביעו מחל בראשות בנימין נתניהו. תגובות לא ענייניות תימחקנה. תודה על תשומת לבכם לעניין.

בנט. פוסט ממרץ 2020. כל מה שהוא אומר זה ספין. אין אצלו מילה אחת של אמת חוץ מתאוות השלטון. אחרי שהוא קורא להם ״חמישיית הקלון״ שהם ״נשבעו לעולם לא תסתמכו על קולות המשותפת״, הוא בעצמו נשבע שלא ישב עם הערבים ובכל זאת מכניס את עבאס לקואליציה. עד כמה אפשר לרמות את כולם, כל הזמן? מילא עשית זאת ובגדת ב100% מהאנשים שהצביעו לך, לפחות אל תראה את הפנים שלך אף פעם, אבל לחזור ולרוץ? וואו. ומה הסיבה שהוא טוען שהם מונעים ממנה, ״הכל בגלל שנאתכם המטורפת לנתניהו״ ואני שואל: ומה עם השנאה המטורפת שלך?

"אני לא הייתי בקונספציה כי לא הכרתי חלק מהחומרים." פשוט. בוקר טוב ישראל. הצביעו לגדי הגבר, זה שהיה רמטכל ולא הכיר חלק מהחומרים. למה הרמטכל לא הכיר את כל החומרים? אם הרמטכל לא הכיר אז ביבי הכיר? איזנקןט היה ראש אגף מבצעים אבל הוא לא הכיר חלק מהחומרים. איזנקוט היה המזכיר הצבאי של אהוד ברק, אבל הוא לא הכיר חלק מהחומרים. איזנקוט כתב הערכות מצב, נתן המלצות לדרג המדיני, אפילו כתב התראה לפני השבעה באוקטובר - אבל היי, הוא לא הכיר חלק מהחומרים. הצביעו לתר"ש גדעון אם אתם טיפשים כמוהו. זאת הדרך לטבח הבא.

RT @oz230869: הוא צודק יש לאייזנקוט אחריות ישירה ל07/10 לכן מקימים מפלגה לדאוג לטייח טוב מעזה שלא יראו ולא יגלו היהודים את האמת , מי שרוצה…

טראמפ פרסם הלילה פוסט תמיכה נוסף בנתניהו. השורה האחרונה אומרת הכל: “Vote for Bibi Netanyahu for Prime Minister, we have to finish the job that we started!” מי אתם הישראלים שמוכנים לוותר על ההזדמנות ההיסטורית הזו להפיל ולהחליף את המשטר האיראני? עזבו את זה שטראמפ מבקש, לא בגלל שהוא מתערב לנו בבחירות ומבקש. רק מסיבות אנוכיות שלנו, כי הצוות המופלא הזה טראמפ-ביבי הוא היחידי שיכול לעשות זאת. טראמפ אומר לכם את זה במפורש. איך אתם לא רואים את זה? למה להחליף לטראמפ את הסוס המנצח שהוא סומך עליו? ומה אם טראמפ לא יאהב את אייזנקוט? איך אתם בכלל מוכנים להמר על זה? הנה מה שאני אומר, תנו לביבי עוד קדנציה אחת, שיסיים את העבודה עם החבר שלו טראמפ (וכל צבא ארה״ב שמאחוריו). בבחירות הבאות תצביעו למי שאתם רוצים.

פוסט קשה: אי אפשר שלא לראות את ההקבלה בין היהודים הניו-יורקים שמצביעים למאמדני, לישראלים שיצביעו לגוש השמאל בראשות איזנקוט שבוודאות יכניס מפלגות ערביות לממשלה. לא שאיזנקוט הוא מאמדני חס וחלילה אבל לפי בני גנץ, שותפו האידיאולוגי של איזנקוט, ומי שמכיר אותו יותר טוב מכולם, הוא אומר: ״הצבעת לגדי, הצבעת למנסור עבאס, מה לא ברור בזה?״ וזו פשוט האמת. לא רק בגלל שזה מה שגנץ חושב אלא כי זה מה שהגוש שלו יצטרך כדי להקים ממשלה. פשוט אין מתמטיקה אחרת. יאיר גולן אפילו לא מכחיש את זה ובנט וליברמן כבר עשו זאת בממשלה קודמת. אלוהים, איך ישראלים שחיים פה כל-כך הרבה שנים, ולמודי אינטיפאדה וטרור איסלאמיסטי, יכולים אחרי השיבעה באוקטובר להצביע למי שבפועל יכניס מפלגה ערבית לממשלה. מילא לפני 7.10, אבל אחרי? תגידו התחרפנתם? איפה הכבוד העצמי שלכם? איפה הכבוד שלכם לכל הנופלים שחרפו את נפשם במלחמה? על מה הם מתו? כדי שנכניס את האחים המוסלמים לתוך הממשלה? כדי שממשלה שנשענת על מפלגה ערבית לא תוכל לפעול התקפית ככל שנידרש כי הרי הם יטילו ווטו. נצטרך לתקוף בלבנון והם יגידו אם אתם תוקפים אז מפרקים את הממשלה. ומה גדי וחבריו יעשו אם לא התכרבלות לתנוחת עובר ווויתור על התקיפה? איך אפשר להכניס את האויב ממש לממשלה? או אפילו להישען עליהם לקואליציה אם יש להם ווטו על פעולות צבאיות? אולי פשוט נמנה את מחמוד עבאס להיות רמטכ״ל? איפה יצר ההישרדות הבסיסי שלכם? האם אתם לא רואים שלהצביע לאיזנקוט (או לכל מפלגה באופוזיציה שבפועל תמליץ עליו לראשות ממשלה) זה בדיוק אותו טירוף הדעת כמו שיהודים בניו יורק מצביעים למאמדני?

ההתעקשות של אנשים לא להבין מה מוטל על הכף, אפילו כשהכל ברור ובהיר ועל השולחן, ואפילו אחרי אסון בסדר הגודל של ה-7 באוקטובר, זה משהו שאני מתקשה מאוד להבין. ממשלה בראשות נתניהו תפעל להפלת המשטר האיראני יחד עם הנשיא טראמפ. ממשלה בראשות איזנקוט לא תעשה את זה. אנחנו יודעים את זה כי ראינו את הנחישות והמנהיגות של נתניהו בשלוש השנים האחרונות. וראינו גם את התבוסתנות והרפיסות של איזנקוט בשלוש השנים האחרונות. אנחנו יודעים גם מי השותפים שאיזנקוט יהיה תלוי בהם אפילו אם יחליט לשנות מדרכו התבוסתנית: יאיר גולן, יאיר לפיד, מנסור עבאס ואחמד טיבי. הנשיא טראמפ עצמו גם אומר לנו במפורש: אני זקוק לבן ברית שאני יכול לסמוך עליו ואני לא מתכוון לעשות את העבודה במקומכם. אז מצד אחד יש לנו הזדמנות היסטורית שמי יודע אם אי-פעם תחזור: ברית של נתניהו והנשיא טראמפ שמחויבים להפלת המשטר האיראני, מהלך שאם יצליח יוביל גם להתמוטטות הסופית של חיזבאללה. ומצד שני עלולה לקום ממשלת כניעה שמורכבת מפוליטיקאים קטנים שהטיפו לכניעה לאורך שנתיים של מלחמה ומתכננים להקים ממשלה שתלויה במנסור עבאס ובאחים המוסלמים. ממשלה כזו לא תסיים את המערכה מול איראן, ובקצב כזה או אחר תשחק ותמחק את ההישגים מול חיזבאללה וחמאס. איך אפשר לבחור לא נכון? איך אפשר להפנות עורף לנחישות של נתניהו ולהזדמנות ההיסטורית שמציב לפתחנו הנשיא טראמפ? אין לי מושג. הלאה. מנסור עבאס והאחים המוסלמים, וכמותם גם הרשימה המשותפת, לא יעניקו לאיזנקוט, לבנט ולליברמן את האצבעות שלהם בחינם. הם יבקשו תמורה ויקבלו אותה. בשלב הראשון, המיידי, תיפסק האכיפה על בנייה בלתי חוקית. מה שאומר שהמצב בנגב ובגליל, שגם כך קשה מאוד, יוחמר עשרות מונים. בשלב הבא רע"מ והרשימה המשותפת יפעלו לחדש את פרקטיקת איחוד המשפחות שהופעלה פה בין 1993 ל-2002 והובילה למתן אזרחות ישראלית לכ-130 עד 140 אלף פלסטינים. הכל כמובן בחסות מערכת המשפט שבשנייה שתהיה לה הזדמנות תפתח את גבולות הארץ לרווחה בדיוק כפי שמתרחש כעת במערב אירופה. כמה מקרים של איחוד משפחות וכמה פלסטינים יקבלו אזרחות ב-4 שנים של ממשלה שתלויה במנסור עבאוס ובאחמד טיבי? ומה יקרה אם המוני מסתננים בלתי חוקיים מאפריקה יזהו את החולשה ואת שעת הכושר עבורם וייצאו לגל הסתננות בלתי חוקית נוסף? מי ייאבק בהם? יאיר גולן ויאיר לפיד? יצחק עמית וגלי בהרב מיארה? המחליפים שלהם שימונו על ידי איזנקוט ושות'? אם חלילה תקום פה ממשלת שמאל בראשות איזנקוט, נדע את היקף הקטסטרופה רק בעוד 4 שנים. ספק אם נוכל לתקן את הנזק. מי יודע באלו מחירים. תסתכלו על צרפת, בלגיה ובריטניה. תראו את הקריסה מבפנים. זו בדיוק התכנית של האחים המוסלמים. וזו בדיוק המלכודת שאיזנקוט, בנט וליברמן צועדים לתוכה. מנסור עבאס וטיבי משתמשים בשנאה שלהם ושל בוחריהם לנתניהו, כדי לקדם את מה שחשוב להם: צמצום דרמטי ובלתי הפיך של הרוב היהודי בדרך למחיקת זהותה היהודית של מדינת ישראל. כל זה בהמתנה לשעת כושר היסטורית שבה המיעוט הערבי-מוסלמי יתקוף מבפנים בעת מתקפה מבחוץ. בדיוק כמו הסכמי אוסלו, ההתנתקות והבריחה מלבנון, ובדיוק כמו איחוד המשפחות של שנות ה-90, שנים של ממשלות ימין יתקשו לתקן את מה שממשלת שמאל אחת שתלויה במפלגות הערביות עלולה לחולל. גודל הסכנה הוא בלתי נתפס. איך אפשר לבחור לא נכון? איך אפשר להפקיר את המדינה בידי אנשים חלשים שתלויים במנסור עבאס ובאחמד טיבי? אני יכול למרוט את שיערות ראשי אבל אין לי מושג. הלאה. מצד אחד המשך תנופת ההתיישבות חסרת התקדים ביהודה ושומרון, כאשר לאחר עשרות שנים של קיפאון הוקמו בקדנציה האחרונה למעלה מ-100 יישובים חדשים ביו"ש (!!!). מדיניות שמתאפשרת רק הודות להזדמנות ההיסטורית החד-פעמית של ממשל טראמפ, עם שנתיים נוספות של טראמם שאנחנו חייבים לנצל כדי לקבוע כמה שיותר עובדות בשטח שיסכלו הקמה עתידית של מדינה פלסטינית. ומצד שני ממשלת שמאל שתזרוק לפח את שעת הכושר ההיסטורית, תעצור את תנופת ההתיישבות וכתוצאה מכוחם הפוליטי של יאיר גולן והמפלגות הערביות, ברור לחלוטין שתהיה עוינת להתיישבות ביו"ש. איך אדם שמבין את גודל הסכנה שבמדינה פלסטינית יכול לבחור לא נכון? איך אדם שתומך בהתיישבות ביהודה ושומרון יכול לבחור לא נכון? איך אנשים שמתגוררים ביהודה ושומרון יכולים לבחור לא נכון? דומני שהנקודה ברורה אבל הארכתי ולכן אשמור את מה שיש לי להגיד על הסוגיה המשפטית, הדמוקרטית ועל כללי המשחק הדמוקרטיים ומרד קפלן לפוסט הבא. הבחירה העומדת בפנינו ברורה וחדה מאי-פעם. אני קורא לכל מי שחרד לעתיד העם היהודי ומדינת ישראל לשים בצד שיקולים מסדרי חשיבות משניים, הגם שיש בהם לעיתים לא מעט צדק, ולהביט על העיקר ולא על הטפל. צאו להצביע לאחת ממפלגות גוש הימין שאתם יודעים במאה אחוזים שיעברו את אחוז החסימה ויפעלו להקמת ממשלת ימין. אני אישית ממליץ וקורא לכם להצביע לליכוד בהנהגת בנימין נתניהו. גם כי נתניהו הוא מנהיג בקנה מידה היסטורי שככל שיקבל יותר קולות, מנדטים ואמון ציבורי, יוכל להביא הישגים גדולים יותר, וגם כי עבדכם הנאמן ממוקם במקום ה-27 ברשימה. הבחירות הללו צמודות. הכל יקום או ייפול על אחוזי ההצבעה. צאו להצביע ותעשו כל מה שאתם יכולים כדי להביא כמה שיותר אנשי ימין לקלפי - בני משפחה, שכנים, חברים מהעבודה, מהילדות או מהשכונה. צאו להצביע ותוציאו להצביע. עתיד העם היהודי מוטל על הכף. בע"ה נעשה ונצליח.

אתם יודעים אילו חגיגות יהיו בחיזבאללה, בעזה, ברשפ, בטורקיה ובמשטר האיראני ביום רביעי אם נפסיד?! אתם מבינים שאם נתניהו מפסיד זה גלגל הצלה לציר השיעי המוכה, שמתפלל שנתניהו יפסיד? לדעתי איראן תדהר לפצצה על זה הבחירות! על הקיום שלנו! תקשיבו לנשיא ארה״ב! זה או ימין או גרעין!

הכלכלן שלמה מעוז מתפוצץ על סערת הקריפטו: "אנחנו יותר חזקים מגרמניה, צרפת ובריטניה, האינפלציה ירדה מ-5% ל-1.5% - הכלכלנים שלא מפרסמים את הנתונים האלה הם נוכלים"

אני רוצה להכות על חטא. הבחירות הראשונות בהן הצבעתי היו הבחירות ב- 1992. הצבעתי לרבין. וכל כך שמחתי שההצבעה הראשונה שלי היא זו שהביאה את השמאל ואת רבין לשלטון. הייתי כל כך צעיר ומתוחכם. אבל מפלגת העבודה ורבין עצמו היו ציוניים על מלא, אז אני באמת חושב שהצבעה למפלגת העבודה ב- 92 לא היתה בעייתית. ואז הגיע הסכם אוסלו. אני זוכר את תחושותיי: חייבים לתת למהלך הזה צ'אנס, אבל לא ראיתי בזה ניצחון, אלא גוש מריר שצריך לבלוע למען עתיד טוב יותר. זכורה לי פגישה אקראית עם ש' בת קיבוץ יפה ובלונדינית בת גילי פחות או יותר, ביום שהתפרסם שישראל חותמת על הסכם אוסלו - היא היתה באופוריה. זה היה ניגוד מושלם לתחושותיי על אף תמיכתי בהסכם. הפיגועים החלו. אני כבר סטודנט בירושלים נמנע מתחבורה ציבורית וכשאני נוהג, לא נצמד לאוטובוסים ברמזורים. אני עדיין תומך באוסלו אבל עם הרבה פחות ביטחון עצמי - לא מבין מדוע ישראל אינה מכבידה ידה על המפגעים ומשעה את ההסכם. כאדם צעיר, הייתי בטוח שהם שם בממשלה יודעים מצויין ומבינים וזו כנראה הדרך היחידה האפשרית. נתניהו עלה לשלטון ואז כמעט ולא היו פיגועים. לא חשבתי על זה לעומק יותר מדי. הסטודנטים האקטיביסטים יותר שבתו, וזכורות התמונות של הפיצות ששרה הזמינה להם. ואני - אחד החברים הכי טובים שלי באוניברסיטה היה בכלל פעיל בתא הליכוד באוניברסיטה. זה היה סבבה לריב פוליטיקה אבל לעשות עבודה סמינריונית יחד. אני בספק אם זה ניתן באווירה הנוכחית. ואז ברק נבחר - גם בתמיכתי. אני הייתי פחות תמים ובאופן אקראי ממש, ניהלתי באותה תקופה מקומון קטן שנתמך ע"י רשת שוקן ונחשפתי למקצת מהסחלה שמאחורי הקלעים של תקשורת ופוליטיקה. ברק נבחר. הוא נסוג מדרום לבנון באופן שאני כבר לא יכולתי לתמוך בו - שם התגלעו הבקיעים הראשונים שלי ביחס לשמאל. האינתיפאדה שפרצה קצת אחר כך גמלה אותי לחלוטין מהשמאל. הדבר שהכי לא הבנתי זה כיצד צאצאיהם האידאולוגיים של מאיר הר ציון וחבריו, לא משתלטים באגרסיביות חדה ומהירה על המצב וסוגרים את העניין באלימות. באחד הויכוחים אני זוכר שנקבתי במספר: ברק צריך לתת מכה, 300 עזתים יהרגו, והכל יסתיים. זו שהתווכחתי איתה, דיברה על כמה זה אלים מדי - אמרתי לה שאם לא כן ימותו המון ישראלים והרבה הרבה יותר עזתים. צדקתי. יותר מעשור לא הצבעתי, ב- 2013 הצבעתי למפלגת אוירה שהתחפשה לסמי-ימין - כן, הצבעתי ליש עתיד פעם אחת. ב- 2015 הטרנספורמציה הושלמה והצבעתי ליכוד. ב- 1992 כל המפלגות היהודיות היו ציוניות - אפילו רץ. לא היה מצב שמפלגה יהודית תלך עם הערבים. אז לטעות שלי דאז היו נסיבות מקילות. היום הכל פרוש על השולחן. מפלגות השמאל הן לא רבין הציוני, הן משהו הרבה יותר רדיקלי. הערבים הרבה יותר אגרסיבים. והלחצים מחוץ הרבה יותר אנטישמיים ומונעים משינאה מהולה בצורך של הקרבת היהודי כדי להשתיק לחצים פוליטיים מבית. שום קואליציה, למעט ימין מלא בראשות נתניהו לא תוכל לעמוד בלחצים הצפויים לנו. וכן, אם השינאה משמאל-מרכז תשכך מעט, יהיה אפשר גם לייצר הסכמות קצת יותר רחבות על רוב הנושאים שעל הפרק דרך עבודה רציונלית בוועדות הכנסת. תצביעו ימין: ליכוד הציונות הדתית עוצמה יהודית. אלו האופציות למצביע ציוני