RT> 聽到那個皇帝與乞丐的說法時，我馬上想到不久前在蔣彎競總成立大會後受訪的大媽，一樣的說法。 那其實是一種根深蒂固的奴性，然而他們自以為奴，卻要其他台灣人跟他們一樣。所以他們不在乎蔣家一路特權。 藍營那群人根本沒有資格享受民主自由。

男と女で違う、気持ちを安らげる方法。

最重要的任務，交給最帥氣的女飛官！喜歡挑戰自我的蔣惠宇少校，真的太讓人崇拜！ #國軍 #F16V

#全部救ってやる 8巻発売です! おしながき ・VS動物虐待編🔫 ・どうぶつ弁護団編🧑‍⚖️ ・地域猫問題編🐈 ・久我のモーニングルーティン🐶 となってます🤝 是非よろしくお願い致します！ 詳細はこちら⬇︎ amzn.to/4yhBkHN

過了這麼多年，這些角色都還在～～

THE BIGGEST SCAM IN HUMAN HISTORY IS THE SUPPLEMENT INDUSTRY. Out of 50,000+ products on the shelves, these are the 5 that actually work: 1. Vitamin D3 + K2 (5,000 IU daily)

椎名先生のイラスト 眼福です！ #ゆのまえ漫画フェスタ

50年前に手塚治虫さんが描いた 男女の一生がヤバすぎる 25才の女性がオールドミス…令和じゃ考えられない

ゾンビになった家族を守り続けるアンドロイド(1/10) #漫画が読めるハッシュタグ

Antes de ser Quentin Tarantino, era el tipo que te recomendaba películas en un videoclub. Durante cinco años, entre 1984 y 1990, trabajó en Video Archives, en Manhattan Beach en California. Allí no solo alquilaba cintas a los clientes. Discutía, defendía, imponía gustos. Hablaba de serie B, de explotación, spaghetti westerns, cine negro, Nouvelle Vague, de clásicos olvidados y de películas raras que nadie más parecía recordar. Tarantino aprendió cine viendo cine. Y recomendándolo con entusiasmo. Tarantino la llamó "la mejor tienda de videos del área de Los Ángeles", diciendo: "Video Archives es como la respuesta de Los Ángeles a Cahiers du Cinéma." En ese mismo mostrador conoció a Roger Avary. Juntos empezaron a escribir guiones. Tarantino ya tenía guiones guardados en cajones, historias que nadie quería producir. Una de ellas se llamaba My Best Friend’s Birthday (1987). Llegó a filmarla en 16 mm. Originalmente iba a tener una duración de setenta minutos, pero solo se editaron 36 minutos en total, dejando el proyecto inacabado. Después, gran parte del metraje se perdió. Quedó como un fantasma de sus años de aprendizaje. Fue entonces cuando Tarantino, decepcionado consigo mismo, renunció a Video Archives para perseguir su carrera como cineasta. La suerte cambió cuando Harvey Keitel leyó Reservoir Dogs (1992). Keitel no solo aceptó el papel. Fue co-productor y creyó en el proyecto con una fuerza que Tarantino todavía no tenía. Años después, el actor recordaría que vio en aquel guion algo que no encontraba en los estudios: una voz propia. Gracias a ese respaldo, la película se hizo. En 1994, ya con Pulp Fiction (1994) a punto de estrenarse y una Palma de Oro de Cannes, Tarantino volvió a Video Archives. Caminó entre las estanterías donde había pasado tantas horas. Era el mismo lugar donde había aprendido a hablar de cine como si fuera una religión. En un documental de la BBC de ese año se le ve recorrer su antiguo templo con una mezcla de nostalgia y asombro, como quien regresa al sitio exacto donde empezó a volverse inevitable. Cuando la tienda cerró en 1995, Tarantino compró todo su inventario de VHS y los estantes para ampliar la colección en su casa. Hoy es uno de los nombres más influyentes de Hollywood. Jackie Brown (1997), Kill Bill (2003), Inglourious Basterds (2009), Django Unchained (2012), Once Upon a Time in Hollywood (2019). Toda una filmografía construida desde la obsesión cinéfila. El director que reinventó el cine independiente de los 90 empezó recomendando películas detrás de un mostrador de videoclub. Y nunca dejó de hablar como si todavía estuviera allí.

蔣萬安真的沒品耶 遇到洋流店家，帶隊的王鴻薇不但更大聲，更加速的喊口號，還喊「大聲一點」，鼓動支持者「嗷嗷」鼓譟，明顯是故意嘲諷羞辱店家，店裡當時還是一位年紀大的老闆娘 蔣萬安走出來還露出得意的笑 公然靠羞辱對手支持者來自嗨，愚蠢又沒品🙄 這間被萬安霸凌的店是『又一村水餃』，大家多多支持🙏

Hayatın zor olmasından dolayı mutsuz olduğunuzu düşünüyorsunuz. Yanlış.. Mutsuzsunuz çünkü hala bebek seviyesindeki bencillikle yetişkin seviyesindeki beklentilerle hareket ediyorsunuz. Mutluluk, şükran günlüklerinde veya olumlu düşünmede bulunmaz. Mutluluk, yetenek yığınınız ile bencil olma ihtiyacınız arasındaki TERS ilişkide bulunur. Doğduğunuzda %100 bencil, %0 yeteneklisiniz. Mükemmel denge. Toplum sizden hiçbir şey beklemiyor. Kronolojik olarak yaşlanırlar ama yetenek açısından değil. 30, 40, 50 yaşına gelirler... hala kıtlık içinde hareket ederler, hala hayatta kalma modundadırlar, hala verdiklerinden daha fazlasını alırlar. Hissettiğiniz stres mi? Bu, bulunduğunuz yer (yüksek bencillik, düşük yetenek) ile gelişim eğrisinde olmanız gereken yer arasındaki bilişsel uyumsuzluktur. Anlam yolculuğunuz matematikseldir: Yetenekleri biriktirin → Kişisel kıtlığı ortadan kaldırın → Bencil ihtiyaçları azaltın → Dışa dönün → Anlamı deneyimleyin Eğrinin altında kaldığınız her an... yüksek bencillik, düşük yetenek... psikolojik borç içindesiniz. Faiz, stres, kaygı, boşluk olarak birikir. Çözüm "daha az bencil olmak" değil. Bu erken bir ahlak anlayışı. Çözüm, bencillik isteğe bağlı, gerekli olmayan bir hale gelene kadar yetenek edinimi yoluyla GÜÇ İNŞA ETMEKTİR. Ancak o zaman mutluluk erişilebilir hale gelir. Ancak o zaman anlam ortaya çıkar. İrade gücüyle bencilliği aşamazsınız. Bencilliği yetkinlikle aşarsınız.

千萬不要誤以為，你還會有以後... 當一切已經來不及了，就沒有以後

蔣萬安跟國民黨人出征挺沈伯洋的店家 包圍店家讓他們害怕 藍營總是造謠說綠的這邊出征 但最會出征，最會用暴力的 都是藍白 沈伯洋一直在呼籲支持者正面選舉 蔣萬安卻帶頭做最壞的示範

人好好，只叫他們去撞牆 我會叫他們去死一死

不是針對一個商家？還不知道有多少商家跟台北市民被暴力對待 這樣的黑道市長還不下台 太可怕了 這一段清楚呈現昨晚又一村的現場⋯看到心頭很酸！ 我知道為什麼掌門人會大哭，店家還要歇業！ 這如果不是出征，那什麼才是出征？ 蔣市長帶頭，他掌握一切市府公權力，後面大聲公故意加大力道！ 小商家遇上大野狼，怎麼可能受得了⋯11/28大家用選票，找回台灣人應有的價值與善良 蔣萬安真的好噁心 沈伯洋在掃的時候都會注意別人是不是不喜歡 甚至會先派助理去詢問 對方不喜歡就不會去打擾，蔣萬安看見貼洋流還直接走進去，支持者還一直叫，到底是誰沒禮貌🤮🤮🤮 霸凌無所不在 霸凌者沒有同理心 霸凌者不會反省自己 霸凌者合理化自己霸凌行為👎👎👎 還有蔣粉還在硬凹，其實只是讓中間選民看不下去。明知道店家立場不同，刻意繞來叫支持者：「來 大聲點喊」 圍著店家叫囂、妨礙人家做生意，老闆娘跟客人都出來說被嚇到。

בשנת 1942, קצין גרמני שיכור ישב לארוחת ערב והתרברב על האישה היהודייה שבחר מהבית-בושת שהנאצים אילצו לפתוח בעיר. הוא אמר את שמה בקול רם. הערבי התוניסאי שישב מולו נשאר רגוע, חייך, מזג עוד יין, וסיים את הארוחה. אחר כך הוא נסע עם הקצין הביתה, דהר ברחובות החשוכים, ודפק על דלת קרוב לחצות. באותו לילה, הוא הסתיר 25 אנשים למשך ארבעה חודשים. הוא מעולם לא דיבר על זה שוב. שמו היה חאלד עבד אל-והאב. הוא היה בן 31, מוסלמי תוניסאי עשיר שלמד אמנות וארכיטקטורה בניו יורק ודיבר גרמנית שוטפת. קציני נאצים סמכו עליו. הם הזמינו אותו לארוחות הערב שלהם. תוניסיה הייתה המדינה הערבית היחידה שסופחה ישירות על ידי גרמניה הנאצית במהלך המלחמה. משפחות יהודיות גורשו מבתיהן. יותר מ-5,000 גברים יהודים נשלחו למחנות עבודת כפייה. כוכבי צהוב סימנו כל חזה. באותו לילה של דצמבר בעיר החוף מהדיה, חאלד הקשיב כשהקצין התרברב. האישה ששמה נקרא הייתה שייכת למשפחה שחאלד הכיר כל חייו. הוא עזב מיד. הוא נסע במהלך הלילה. הוא דפק על דלתם בחצות. אל תיקחו כלום. בואו עכשיו. הוא אסף 25 אנשים — אמהות, אבות, בני דודים וילדים — ונסע איתם כמעט 30 קילומטר לחווה המשפחתית שלו, הסתיר אותם בתוך בית העיתונות של הזיתים, באורוות ובבנייני האחסון. זה לא היה מעשה גבורה אחד. זה היו ארבעה חודשים רצופים של אומץ לב. הוא האכיל אותם בעוד האספקה הופכת נדירה. הוא שמר על תינוקות שקטים. הוא סמך על המשרתים שלו לשמור על שתיקה. כשחיילים גרמנים הגיעו לספור משפחות יהודיות, האנשים המוסתרים הצמידו כוכב צהוב לבגדיהם ועמדו ללא ניע. כשהחיילים עזבו, הכוכבים הוסרו שוב. באחת הלילות, חייל שיכור הסתובב לתוך החווה וגילה אותם. ילדה בת אחת-עשרה שהסתתרה מתחת למיטה צפתה בו צוחק ומאיים להרוג את כולם שם. אז חאלד הופיע. היא זכרה אותו כל חייה כמלאך שומר. הוא הלך בשלווה עם החייל החוצה, לקח ממנו את הנשק, ושלח אותו משטחו. איש בחווה ההיא לא מת. במאי 1943, כוחות בריטיים שחררו את תוניסיה. כל 25 האנשים חזרו הביתה בחיים. חאלד חזר לחיים שקטים. הוא נישא, גידל בנות, צייר, ועבד בשירות הממשלתי. הוא מעולם לא סיפר לאיש מה עשה. לא לאשתו. לא לילדיו. לאיש. הוא מת ב-4 בספטמבר 1997, בגיל 86. סיפורו נקבר איתו. עשר שנים אחר כך, בתו פאיזה ישבה בבית קפה בפריז וקראה עיתון יום ראשון כשהיא נתקלה בריאיון עם היסטוריון אמריקאי שתיאר ערבי תוניסאי שהסתיר 25 יהודים ב-1942. ההיסטוריון הזכיר את אביה בשמו. היא הייתה בת 45 ולא שמעה את הסיפור מעולם קודם לכן. היא פנתה להיסטוריון. אחד הילדים שניצלו בחווה השאיר אחריו 83 עמודי עדות לפני מותה. כל פרט התאים. "גיליתי מחדש את אבי", אמרה פאיזה מאוחר יותר. חאלד הוצע לקבלת העיטור הגבוה ביותר של ישראל המוענק ללא-יהודים שהצילו חיי יהודים. הוא היה הערבי הראשון שיקבל אותו. הוועדה דחתה, ואמרה שהוא לא סיכן את חייו מספיק. פאיזה השיבה במשפט שההיסטוריה לעולם לא תשכח: "אבי פתח את ביתו ליהודים. הם לא פתחו את שלהם בפנינו." היום, 25 האנשים שחאלד הציל יש להם מאות צאצאים החיים ברחבי ישראל, צרפת, אמריקה ותוניסיה. הילדה הקטנה שהסתתרה מתחת למיטה גדלה, עברה לפריז, ובנתה משפחה משלה. איש מהם לא היה קיים אם חאלד היה שותק באותו לילה. היה לו הכול להפסיד. הוא פעל בכל זאת. אחר כך בילה את שארית חייו בלא לומר דבר על זה. העולם כמעט שכח אותו פעמיים. עכשיו אנחנו יודעים את שמו.

賠錢才會醒

賠錢才會醒