דמוקרטיה לא יכולה להיות דמוקרטיה רק כשנוח לנו. הזכות לבחור ולהיבחר שייכת לכל אזרחי ישראל יהודים וערבים כאחד. אני מתנגדת להפיכת כלי הפסילה לכלי פוליטי להדרת הציבור הערבי ונציגיו. פסילת מועמד או מפלגה היא צעד קיצוני, שצריך להישמר למקרים החריגים שבהם קיימת תשתית ראייתית ברורה בהתאם לחוק ובאותו מבחן בדיוק לכל מועמד ולכל מפלגה, יהודים וערבים. אפשר להתנגד בחריפות לדברים שנאמרים. אפשר לכעוס, להתווכח ולהיאבק פוליטית. אבל אסור להפוך מחלוקת פוליטית למסלול עוקף־דמוקרטיה. אני אמשיך לעמוד על העיקרון שמלווה אותי לאורך כל הדרך: שותפות יהודית־ערבית, שוויון מלא ומקום אמיתי לאזרחים הערבים בקבלת ההחלטות ובהנהגת המדינה. דמוקרטיה נבחנת דווקא כשהיא מגינה על הזכויות של מי שאנחנו לא מסכימים איתם.

כשוויכוח על מוזיקה נגמר בחמישה אנשים שמכים אדם אחד זו כבר לא קטטה. זו נורת אזהרה לחברה שלמה. בעל צימר בשדה אליעזר ביקש מהאורחים להנמיך את המוזיקה. לפי הדיווח, בתגובה הוא הוכה באלימות. אל תמהרו לשאול מאיפה התוקפים. אל תחפשו לאיזה מגזר הם שייכים. תשאלו איך הגענו למקום שבו אלימות הפכה לתגובה כמעט טבעית למחלוקת. כי אותה אלימות שאנחנו מתרגלים לראות ברחובות החברה הערבית, במגרשי הכדורגל, בכבישים ובמרחב הציבורי לא נעצרת בגבולות של יישוב, דת או לאום. אלימות היא לא בעיה של ערבים. אלימות היא לא בעיה של יהודים. אלימות היא בעיה של מדינה שמאבדת את היכולת להציב גבולות. וכשההנהגה עצמה מטפחת שפה של כוח, הסתה, השפלה ו״אנחנו והם״ אסור להתפלא כשהשפה הזאת יורדת לרחוב. אני נאבקת כבר שנים על ביטחון אישי בחברה הערבית, אבל המאבק הזה מעולם לא היה רק שלנו. או שנילחם יחד על חברה שבה החוק שומר על כל אדם או שהאלימות תמשיך לבחור בכל פעם את הקורבן הבא. אין לנו את הפריבילגיה להתרגל.

אני לא רוצה להחזיר את ישראל ליום שלפני ההפיכה המשטרית. אני רוצה לבנות את היום שאחריה. המאמר החשוב של אהרן ברק ויצחק זמיר מציב בפני כל מי שמבקש להנהיג את המחנה הדמוקרטי שאלה שאי אפשר להתחמק ממנה: מה בדיוק תעשו ביום שאחרי? לא מספיק לומר "נגן על הדמוקרטיה". הציבור זכאי לדעת לפני הבחירות אילו מחוקי ההפיכה יבוטלו, איך תוחזר עצמאות מערכת המשפט ואיך נבטיח ששומרי הסף לא יהיו כפופים לכוח הפוליטי. הדמוקרטים @DemocratsIL כבר התחייבו לבטל את חוקי ההפיכה המשטרית. אבל מבחינתי, זו רק נקודת ההתחלה. כי אם רק נחזור למה שהיה לפני המשבר לא למדנו מספיק ממה שקרה כאן. היום שאחרי חייב להיות גם היום שבו נבנה יסודות חזקים יותר: חוק יסוד: שוויון, הגנה חוקתית על זכויות אדם ואזרח, עצמאות שומרי הסף, כללים ברורים לחקיקת חוקי יסוד והגנה אמיתית על זכויות המיעוט. דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. דמוקרטיה נמדדת גם בגבולות שהרוב שם לכוחו ובזכויות שאף ממשלה לא יכולה לקחת מאף אדם. לא נחזור אחורה. נבטל את ההפיכה ונבנה קדימה. דמוקרטיה חזקה יותר. שוויונית יותר. מוגנת יותר. לכולנו.

הרחבת המחנה לא תקרה בלי החברה הערבית ולא תקרה בלי הצעירים. אני ממשיכה להגיע, לפגוש, להקשיב ולדבר בגובה העיניים. לא רק עם מי שכבר השתכנע, אלא דווקא עם מי שהתייאש, התרחק והפסיק להאמין שלקול שלו יש כוח. יש בחברה הערבית דור צעיר שרוצה ביטחון, שוויון, השפעה ועתיד. התפקיד שלנו הוא לא לבקש ממנו להצטרף אלא לבנות יחד איתו מחנה פוליטי גדול, יהודי־ערבי, שיכול לשנות את המציאות. לא מחכים לשינוי. בונים אותו. מפגישה לפגישה, מאדם לאדם.

أنا عربية، مواطنة في هذه البلاد، ومناضلة من أجل الديمقراطية. אני ערבייה. אני אזרחית המדינה הזאת. ואני לוחמת דמוקרטיה. في مواجهة معسكر فاشي يسعى إلى تحويل المواطنين العرب إلى أعداء، والعنصرية إلى سياسة، والتحريض إلى نهجٍ للحكم , لن أحني رأسي. מול מחנה פשיסטי שרוצה להפוך ערבים לאויבים, גזענות למדיניות והסתה לשיטת שלטון , אני לא אוריד את הראש. أنا لا أطلب لنفسي مكانًا في هذه البلاد. אני לא מבקשת מקום במדינה הזאת. أنا أناضل من أجل أن يكون لي، ولنا جميعًا، دور في رسم ملامحها وصناعة مستقبلها. אני נלחמת על דמותה. أناضل من أجل دولة لا يشعر فيها أي طفل بأنه أقلّ قيمة بسبب اسمه، أو لغته، أو دينه، أو انتمائه القومي. על מדינה שבה אף ילד לא שווה פחות בגלל שמו, שפתו, דתו או הלאום שלו. من أجل ديمقراطية تشمل الجميع، ولا تتوقف عند حدود المجتمع العربي. על דמוקרטיה שלא נגמרת כשמגיעים לאזרחים הערבים. ومن أجل مساواة كاملة هي حقّ لنا لا مِنّة من أحد ولا فضلًا يمنّ به علينا أحد. ועל שוויון שהוא זכות לא טובה שעושים לנו. في وجه الفاشية نتمسّك بالديمقراطية. מול הפשיזם דמוקרטיה. وفي وجه العنصرية نرفع راية المساواة. מול הגזענות שוויון. وفي وجه التحريض والانقسام نبني شراكة عربية يهودية شجاعة. מול ההסתה שותפות יהודית־ערבית אמיצה. لن يرهبوني، ولن يُسكتوني، ولن أسمح لهم بدفعنا إلى الهامش. לא יפחידו אותי. לא ישתיקו אותי. ולא ידחקו אותנו לשוליים. هذه بلادنا أيضًا، وهذا بيتنا זה הבית שלנו. وهذه المرة لن نقف على الهامش سنكون في قلب المعركة من أجل المستقبل והפעם אנחנו לא עומדים בצד אנחנו נלחמים על העתיד שלו. من دون «الديمقراطيين» لن تكون هناك ديمقراطية. בלי הדמוקרטים לא תהיה דמוקרטיה. הדמוקרטים