לא נשכח לא נסלח לא נהונדס

צפון תל אביב, לפני כמה דקות. אנחנו מתאבלים, הם חוגגים.

ההודעה ההיסטרית של נתניהו נגד חדשות 12, מקורה בחשש שלו משידור הראיון מחר בערב של האלוף אבי גיל, מזכירו הצבאי בעת טבח השבעה באוקטובר. הרבה מהשקרים ששמעתם עד היום על יום השבעה באוקטובר יופרכו מחר על ידי האיש שהיה צמוד לנתניהו, שראה הכל, ששמע הכל, שמיסמך כל דבר. נתניהו יודע מה גיל יודע, לכן הוא משתולל

אתמול בערב ערכנו בנחל עוז טקס זיכרון, שלוש שנים לשבעה באוקטובר. הקיבוץ הקטן שלנו איבד 16 אנשים ביום הנורא, ועוד שבעה נחטפו לעזה. היה טקס עצוב מאד, מטבע הדברים. אבל נקודת אור משמעותית עבורי הייתה שזכינו לארח בטקס כמה משפחות יקרות שאיבדו את הבנים והבנות שלהן במלחמה הזו, וגורלנו נקשר בגורלן. אחד התפקידים שלי בטקס היה להזכיר מעל הבמה את המשפחות הללו, ואני אעשה את זה גם כאן: המשפחה של נטע ברעם, מפקד כוח הבלונאים במוצב נחל עוז, והמשפחה של אלרואי בן-שטרית, שנלחם ונפל יחד עם נטע בקרב גבורה בשעות הבוקר של ה-7.10. המשפחה של עדן נימרי, מפקדת ביחידת רוכב שמיים, שהכירה היטב את שבילי הקיבוץ ונלחמה בגבורה באותו בוקר. אמא שלה, שרון, דיברה על הקשר בין משפחות המוצב לבין הקיבוץ. המשפחה של תומר ליבוביץ', לוחם בצוות פרץ, צוות הטנק שהגן על הקיבוץ בשעות הבוקר של 7/10. יחד עם תומר נפלו מפקד הצוות דניאל פרץ ואיתי חן; חבר הצוות הרביעי, מתן אנגרסט, שרד שנתיים בשבי האויב וחזר בהסכם החטופים של טראמפ לפני שנה. המשפחה של ירין פלד, חובשת במוצב נחל עוז ובת קיבוץ בארי; משפחת פלד חזרה לגור בבארי לפני שנה, והם שותפים שלנו למשימה הקשה של שיקום חבל הארץ הזה אחרי האסון שהתרחש פה. המשפחה של רועי ברקת, מפקד כיתה בגדוד 13, חטיבת גולני, וכמו תומר ליבוביץ', בוגר בית-הספר התיכון בו למדתי, ליידי דיויס בנאות אפקה, תל אביב. אבא שלו ירון כבר כמה פעמים ביקר אצלנו בקיבוץ מאז היום הנורא. המשפחה של נועה פרייס, תצפיתנית במוצב נחל עוז ובת מושב מבועים בנגב. אבא של נועה, ארז, יזם את ההקמה של גבעת התצפיתניות ממזרח לקיבוץ נחל עוז, עצירת חובה לכל ביקור באזור שלנו, מקום מדהים. המשפחה של טל להט, לוחם חטיבת מגלן שהיה בנחל עוז ב-7.10, אני זוכר אותו אצלי בבית בשעות אחר-הצהריים עושה פרצופים מצחיקים לבת הקטנה שלי שהייתה אז בת שנה ותשעה חודשים. טל נפל בקרב בעזה בקיץ 2024. המשפחה אורי גרליץ, לוחם חטיבת כפיר, שנפל בקרב בעזה באוגוסט 2025, ואבא שלו ד"ר מוטי גרליץ הוא בן נחל עוז שהתנדב רבות למען הקיבוץ בשלוש שנות המלחמה. בתור קהילה פגועה ומצולקת, אנחנו מתמודדים עם הכאבים והצרות שלנו, ובאמת לא חסר. במיוחד בשבוע הזה. אבל אנחנו לא שוכחים לרגע את שותפות הגורל שלנו עם כל מי שהיו פה בשבעה באוקטובר, יחד איתנו, ושילמו את המחיר היקר כל-כך. זוכרים ומעריכים תמיד.

האמת, יש דברים שלפני כמה שנים היו נשמעים גם לי כמו תיאוריית קונספירציה. למשל: זה שיש רשת חרד"לית סודית שבונה מחדש את ההנהגה של הימין, ופשוט מכשירה, מאחורי הקלעים, אליטה חדשה שאמורה להוביל את הימין בשנים הבאות. זאת אומרת, אתה רואה את האנשים ואת הרבנים, ואת המטרות, ואיך שהם מדברים. ועדיין קשה להאמין איזה טירוף נתפר כאן מאחורי הקלעים. ודווקא בגלל זה, אם יש כתבה אחת שהדחקנו מהר מדי, זה התחקיר של מוסף הארץ שפורסם בסופ"ש (01.10). תחקיר שמנתח, בפרטי פרטים, איך קמה לה רשת עמותות כזאת, במימון אמריקני לא קטן, שפשוט מחנכת את הדור הבא של הנהגת הימין - ממובילי דעת הקהל, דרך הפקידים הבכירים ועד לקציני צבא. וכל האליטה החדשה מתחנכת לא על ערכי הימין הציוני, אלא על ערכים שנלקחו ישר ממילון המושגים החרד"לי והמשיחי. דור חדש של סוסים טרויאנים. אבל, כמובן, עתיד המדינה לא תלוי רק במה יעשה הימין הדתי - אלא בעיקר במה יעשו הישראלים הליברלים והציונים. וכאן אי אפשר להתחמק מכמה מסקנות ברורות: יש לנו משימה אקוטית של טיפוח דור של משרתי ציבור שהם שומרים קנאים של המדינה היהודית-דמוקרטית. יש כל מיני יוזמות כאלה, אבל לצערי עוקפים אותנו כאן ביג טיים. הצעד השני זה להפנים שאנחנו לא נכנסים ללוח ריק. כדי לשרוד, אנחנו חייבים - בהכרח - גם לנקות את המערכת הציבורית מכל הסוסים הטרויאניים המתחרדים והמשיחיים שהוחדרו אליה בשנים האחרונות. זה כולל גם מינויים פוליטיים שמתחנכים במוסדות הדתיים הכי קיצוניים, וגם תקציבים שעוברים למוסדות האלה בשפע. והכי הכי: להפסיק להיות מגוזלטים. אני לא חושב שיש איזושהי "איום תיאורטי" שמישהו הפריח על הימין המשיחי והמתחרד בשנים האחרונות ולא התגשם באופן מפחיד. וכאן, אגב, זה המקום לפרגן לאחד החוקרים הכי underrated במחנה הליברלי, אדם שאת הפרשנויות שלו הדחקנו יותר מדי - עו"ד יאיר נהוראי. כי מה שנשמע לי כמו תיאוריית קונספירציה לפני כמה שנים, ליאיר היו פשוט מה שהוא מצא בהקלטות של המכינות החרד"ליות. ואת כל הרעיון מאחורי מה שחשף תחקיר הארץ - יאיר הסביר כבר מזמן בהסבר שלו על "שיטת אלקנה" - האסטרטגיה של הימין החרד"לי להשתלטות על המדינה דרך השתלטות על עמדות המפתח. ובראש רשת העמותות ש"הארץ" חשפו? עמיעד כהן, בוגר של מוסדות בני דוד של הרב טאו. וכיכבו שמה עוד כמה שקשורים למוסדות האלה, כמו אחד בשם דוד זיני. אבל מי שמקשיב לנהוראי, שמע מזמן על התפקיד של רשת המוסדות של הרב טאו בהשתלטות הדתית הזאת. אז למה אני מסביר לכם על האיש היקר הזה? קודם כל, כדי שתקשיבו לו. ודבר שני - כי יאיר הוא דוגמא חיה לעובדה שהבעיה היא לא שהחומרים לא נחשפו. הם נחשפו. אבל משהו בתודעה של הישראלי הליברלי הממוצע הקשה עליו לעכל את גודל הסכנה שאנחנו ניצבים בפניה. ולכן השינוי הכי גדול שנצטרך מאיתנו הוא שינוי תודעתי. יאיר נהוראי הניח כמה לבנים, המחאה הניחה כמה לבנים, תחקיר הארץ הוא עוד לבנה. אני מקווה שגם אני הנחתי אחת. את הלבנים הכי גדולות הניחו המשיחיים בעצמם - שקשה לפספס את הטירוף שלהם. אבל זה שיש לבנים זה לא אומר שהם אוטומטית הופכות למחנה לוחם, למפת קרב ברורה, לתמונת עתיד עם תקווה. זה עלינו

מתנה גדולה לגוש השינוי בתקופת בחירות: מחר יתקיימו הפגנות חרדים בשעה 16 בגוש דן ובירושלים שיגרמו לפקקי ענק

אף אחד מאנשי ממשלת הדמים הזאת. אף אחד לא בעצרות. אף אחד לא בטקסים. אף אחד לא כותב דבר ברשתות. נוכחים נפקדים. לא קיימים. לא קרה דבר מבחינתם. יושבים בבית ומחכים למחר כדי להמשיך במסע לשכתוב ההיסטוריה. נבוא חשבון

לא תהיה היום צפירה. בשעה 11:00 כשנעמוד בבית העלמין בניר עוז אף צופר לא יקרע את השמיים. אולי זה סמלי, כי גם בשעות האלה לפני 3 שנים, המדינה לא הייתה שם. חיילים, שוטרים ואזרחים גיבורים הם שרצו אל התופת להילחם ולהציל. נהיה שם אחד בשביל השני גם היום ועד שנתקן.

גוואה מקריא את היזכור

טקס יום הזיכרון לעובדי החקלאות הנפאלים והתאילנדים שנטבחו בקיבוץ עלומים. בטקס צופה מנפאל פושפה ג׳ושי אחותו של ביפין שנחטף ונרצח בשבי וגופתו הוחזרה למולדתו. את היזכור הקריא בתאי, גוואה. ניצול מהטבח. בעברית נאמר ״יזכור את בני תאילנד ונפאל. יושבי עלומים״. אנשי הקיבוץ מקפידים בכל שנה לערוך טקס לעובדיהם שנרצחו והוא משודר למשפחות הנרצחים במדינתם. הלוואי וכל הטקסים בישראל ידעו להזכיר את עשרות הזרים שנרצחו במלחמה שהם אינם צד בה

מועצת אוקטובר: היום ב-12:00 דקת העצירה של אזרחי ישראל לזכר נרצחי וחללי טבח ה-7.10 ובדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית המשפחות החברות ב"מועצת אוקטובר", משפחות נרצחי וחללי הטבח, משפחות חטופים, שורדי שבי, שורדי הטבח ותושבי העוטף - מבקשות מאזרחי ישראל להצטרף ולעצור לדקה אחת ב-12:00 כדי לזכור את מחיר הדמים ששילמנו ולדרוש ועדת חקירה ממלכתית שתביא את התשובות שימנעו את הטבח הבא. *למעלה מ-500 נק' כבר הצטרפו לעצירה ודקת דומייה ב 7/10 בשעה 12:00* *רשימת חלקית של המקומות בהם תתקיים דקת עצירה היום ב-12:00:* כיכר החטופים, תל אביב יישובים ומועצות: עיריית תל אביב-יפו, עיריית חיפה, עיריית הרצליה, עיריית גבעתיים, מ.מ קריית טבעון, מ.מ. זכרון יעקב, מ.מ פרדס חנה כרכור, מ.מ תל מונד, מ.מ סביון, מ.מ מגדל שמס, מ.א שער הנגב, מ.א מנשה, מ.א עמק יזרעאל, מ.א חבל אילות, מ.א ברנר, מ.א גדרות, מ.א גן רווה, מ.א יואב, מ.א עמק חפר, מ.א תמר, מ.א גזר, מ.א דרום השרון, מ.א בני שמעון, מ.א מגידו, מ.א ערבה תיכונה, מ.א מבואות החרמון, מ.א הגליל העליון, מ.א באר טוביה, מ.מ בנימינה-גבעת עדה, מ.א עמק הירדן, מ.א מטה אשר, מ.א חוף הכרמל, מ.מ קדימה צורן, מ.מ להבים, קיבוץ כנרת, קיבוץ דגניה ב', קיבוץ חנתון, קיבוץ אשבל, קיבוץ פלמחים, קיבוץ שער הגולן, קיבוץ בית העמק, קיבוץ גן שמואל, קיבוץ משמר העמק, קיבוץ נחשון, קיבוץ כפר מנחם, מושב צור משה, מושב פארן, כיכר קרית מלאכי, בית יצחק, הזורע, מעלה צביה, כיכר חורפיש-אלקוש, בני יהודה אקדמיה: מכון ויצמן למדע, הטכניון, אונ' בן גוריון, אונ' ת"א, האונ' העברית, מכללת כנרת, מכללת גל, מכללת גליל מערבי, אונ' רייכמן, מכללת אפקה, האקדמית ת״א יפו רפואה ובריאות הנפש: בתי החולים: שערי צדק, סורוקה, איכילוב, אסף הרופא, לניאדו, זיו, שניידר, תל השומר, הדסה עין כרם, העמק, רמב"ם, בית לוינשטיין, הרצפלד, וולפסון, הלל יפה, ברה"נ יד אליהו, איגוד העו"ס בהסתדרות, שפ"ח יהוד, האגודה לקידום העו"ס (אלרום), עמך (רחובות), קופ"ח כללית, מרפאת קשב דן (פ"ת), מרחב השל"ה (ת"א), האגודה למלחמה בסרטן, מכון ארגמן, פרזניוס מדיקל קר, קר לייזר, מרפאת מתחם הסופרים; מרפאת אלון (ראש העין); מרפאת בני יהודה; מרפאת ברה״נ כללית (יקנעם); מרפאת אם המושבות יועצת (כללית); מרכז בריאות האישה קונקורד (בני ברק); מדטכניקה אורתופון בתי ספר: תיכון אזורי צפית, ליד"ה ירושלים, תיכון חדש תל אביב, בי"ס חנה סנש הרצליה, בי"ס אלפא ר"ג, מדרשת אור תורה סטון, בי"ס הדמוקרטי בחדרה, תיכון רימון פרדס חנה, בי"ס הדמוקרטי ביבנה, דמוקרטי לב השרון, דמוקרטי כפר סבא, ממלכתי א', בי"ס רזיאל, תיכון הראשונים הרצליה, כפר הנוער קדמה, תיכון היובל הרצליה, חט"ב בן גוריון הרצליה, חטיבת עתידים הוד השרון, חט"ב כפר סבא, תיכון אזורי ברנר, מוזות תיכון לאומנויות, עירוני ד' (ת"א), תיכון חדש (ת"א), מבואות עירון, תיכון רבין (תל מונד), צפית, רשת עמל, תיכון ולדורף (הרדוף) חברה אזרחית: התנועה למען איכות השלטון, אחים ואחיות לנשק, אחים ואחיות לישראל - חמ"ל אזרחי, חדו"ש - לחופש דת ושוויון, ארגון א.ס.ף, עמותת ותיקי עמק יזרעאל, אימהות בחזית, מרכזים לצדק חברתי, אגודת שלווה, ויצ"ו רחובות, דיור מוגן מגדל נופים (ירושלים), בית אבות (אלנבי ת"א), עלי שלכת (רעננה), עמותת בדרך אל, קהילה טיפולית אילנות, עמותת דור הפלמ״ח, קהילת בית הכרם, השומר הצעיר, מהפח ירוק, המגדלור, מונא, מכינת רעות, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), מחאת הנשים, קהילת יפותא, איגוד הבמאיות והבמאים, טבע הקשר, מכינת מדרשה בשער לאדם (הרדוף); בית חנה סנש; דיור מוגן נאות אפקה עורכי דין: לשכת עורכי הדין, משרד עו"ד מיתר, משרד עו"ד ש.הורוביץ ושות', גלעד שר ושות', עו"ד גלעד ברנע, משרד נ. פינברג ושות', עו"ד סיגל פעיל ושו"ת, ארדינסט בן נתן טולדיאנו ושות', משרד עו"ד תל-צור ושות', משרד עו"ד אהוד שילוני ושות', עו"ד פינצ'וק, עו"ד תומר בורלא, עו"ד איריס שפירא, עו"ד צחי שרף, משרד לרנר, ענת שני ושות', עו"ד איריס ורדי, עו"ד דניאל פלג, משרד עו"ד אריאל שמר גוטרמן גלמן, עו"ד בנימין (בני) כהן ושות', קלעי רוזן ושות', עו"ד יעל מקליס, עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד קובי ישראל, עו"ד אפרת פריימן, עו"ד מיכל תג'ר, ד"ר עמית גורביץ', עו"ד אמודאי צמח וולוך, עו"ד מורן סבוראי, אגמון עם טולצ׳ינסקי, משרד דורון תמיר ושות', עו"ד קלמי שמילוביץ, נוגמה מועלם, ש. פרידמן אברמזון ושות', משרד גורניצקי GNY, הרצוג, סיגלית הנדשר פרקש, עו'ד איהב מסאלחה, קריספין, רובינשטיין, בלכר, קדוש KRB, פירט וילנסקי מזרחי כנעני משרד עו"ד, גיסין ושות', משרד עו"ד ידיד, עו"ד שגית עמית אבן, אונגר קינן משרד עו"ד. המשך בציוץ הבא⬅️⬅️

7.10 - עוצרים לדקה ב 12:00 המשך מציוץ קודם: שירות ציבורי: שירות מבחן (אשקלון), רווחה (אילת), שירות המבחן (ב"ש, קרית גת), אולפן עולים (רעננה), נתיבים להורות (רווחה יבנאל), החברה הכלכלית עמק חפר, אגף החינוך (עיריית ר"ג) תרבות ואמנות: סטודיו לוקה, החברה לתרבות ופנאי נס ציונה, מתנ"ס אורנית, המרכז לספריות וספרות בני ברק, סטודיו לאומנות מבוא ביתר, מוזיאון הטבע ת"א, טכנודע חדרה, להקת קולבן דאנס, בית המחול מנשה, מוזיאון ארץ ישראל, מכינת גראז׳ לאמנויות תעשיה ומסחר: חותם הקפה (רמה"ש), חוות קורנמל (רמת נגב), רשת עודפים, קפה יעל (ת"א), איילה נסיעות (ראשל"צ), פרופימקס, מגנום ישראל, מעוז פרייס אדריכלים, כתר (הרצליה, יקנעם), מהדרין תנופורט, מידאטה (בני ברק), אשבל (מענית), גוגלה (קיסריה), משק עפאים, תמה גרופ (משמר העמק), אמזה בע"מ (פ"ת), פרחי גבעת חן, אלומה אלומיניום, לוטם (כפר מל"ל), מקסופט בע"מ, סלין בייגל, פרחי הדס (ת"א), מסעדת מתאו, JAS (ת"א), GNESS (רעננה), ITS (רעננה), LINE5 (ת"א), Taboola (ר"ג), Ness (רעננה), ASTERRA (כ"ס), ACS (יקנעם), חברת SKY360, ReasonLabs, אחוזת ראשונים, ענבל הנדסה, אכסניית נורדיה, aizome, פונדק עין כרם, TLV Partners, Sayari Israel, ביטוח חקלאי, AlgoSec, קפה אפרת (כפר שמריהו), קולאוטומיישן, Mixer Park, אלפסי הנדסה, דפוס האוזר, חברת מבניר, פרל כהן, JFN Israel, וורלדקום פיננסים, אורי אורלנד ייעוץ, מפעל ארן אריזות, א.ג עד ייזמות, קפה אנין, קרן הדור הבא, דיוק הידראוליקה

ויש גם גיבורים שלא הצילו אף אחד. אנשים שיצאו אל התופת, סיכנו את חייהם ולא הצליחו לעזור במשך שעות יחיאל אזקיאל הסתובב באופקים וחיפש את מי להציל כך עבר מרחוב לרחוב, תחת אש, וניסה לאתר דופק אצל כל פצוע. 13 אנשים עבר, ידיו מגואלות בדם, ואין כלום. כולם מתו חודשיים אחרי הטבח, במלון בים המלח, ישבנו עם מפה והוא תיאר הכל. איך מצא זוג מבוגר מוטל בסמטה. על שני האחים מרחוב הגורן ששכבו מתים אחרי קרב. הוא סיפר הכל. ״אני חייב לספר על זה״, הוא הודה בעצמו, ״כי כשאני לא מדבר, אני חושב עליהם. אני רואה את כל האנשים שלא הצלחתי לעזור להם. בחייאת, זה גיבור?״ אנשים כמו יחיאל שייכים לשולי ההיסטוריה של שבעה באוקטובר. איש לא מכיר אותם, סיפורי הגבורה שלהם כמעט אף פעם לא נכתבים. הכרתי חבר בכיתת כוננות שיצא אל התופת ולא הצליח לירות כדור אחד. אל מול גל המחבלים ששטף את הקיבוץ שלו, שכבש את הבית שלו, הדבר היחיד שהצליח לעשות הוא להסתתר. פגשתי לוחם במילואים שהשאיר את המשפחה שלו במקלט ויצא לגנוב נשק מהטנדר של המחבלים. אבל הוא לא מצא שם נשק, והוא לא נלחם באף אחד, ובדרך הביתה הוא יצא מדעתו ניטשה כתב ב״המדע העליז״: מה עושה אדם לגיבור? ״לעמוד בעת ובעונה אחת לקראת הסבל הגדול ביותר שלך והתקווה הגבוהה ביותר שלך״ אני חושב שאפשר לקצר את המשפט הזה: מה עושה אדם לגיבור? לעמוד שלוש שנים אחרי, אני רוצה לכתוב על האנשים שעמדו. על מי שיצא לעזור, שלא הצליח, שמאז אוכל את עצמו שוב ושוב על מה שעשה ועל מה שלא. אני רוצה לזכור אותו, את מי שחזר בידיים ריקות. עם פנים ריקות. את זה שלא נרדם בלילה, שלא מצליח להפסיק את המחשבות. ״זה גיבור?״, שאל אותי יחיאל כן. גם זה גיבור

מאז 2021 פרסמתי ב-@the7i שלושה טקסטים שונים שעוסקים, בין השאר, בבן כספית ובאופן שבו הוא מנרמל את הגרועים, המזעזעים והמחרידים שבשופרות. למרבה הצער, רק עכשיו אנשים מתחילים להבין את גודל התועבה. #מכונת_הנרמול the7eye.org.il/418877 the7eye.org.il/511669 the7eye.org.il/523537

* שוב נתניהו משטה בכולם. העיסוק במגלים, בשיקלים, ברגבים, בברדוגויים, ובשאר הסחבות, משרת אותו. * הם כמוץ (נורים) שמפזרים כלי הטייס להטעיית הטילים. * לב העניין הוא: * למה נתניהו הסתיר את התנהלותו בפרשת הצוללות וכלי השייט מכל גופי הביטחון במדינה? * למה שנים לאחר מכן הוא מסתיר את ההתראות הברורות שקיבל על כוונות החמאס לבצע טבח ("רעידת אדמה") מכל גופי הבטחון בישראל? * השאלה האמיתית שלא נשאלת אינה למה לא העירו אותו? * השאלה היחידה שצריכה להישאל היא: למה נתניהו הרדים את כולם? * למה הסתיר את האזהרות שקיבל מכל גופי הבטחון? נ.ב הרצוג וגנץ הם משתפ"ים על מלא של מלאך החבלה נתניהו.

מתן שלי, אילנה אהובת ליבי, סליחה שנחטפתם. סליחה נטלי ושני על מה שהייתן צריכות לעבור ולכאוב. סליחה מהבנות שנחטפו ועברו בשבי דברים שאי אפשר לתאר. סליחה מהתצפיתניות שהתריעו, זעקו ונשרפו בחמ״ל כשהן בחיים. סליחה מהחטופים שנרצחו בשבי ומהמשפחות שחיכו להם עד שהתקווה הפכה ליגון. וסליחה מכם, שורדי ושורדות השבי, שלא הצלחנו להחזיר אתכם קודם. סליחה מהחללים ומהמשפחות השכולות. מהלוחמים והלוחמות, מאנשי המילואים ומהמשפחות שלהם, שסוחבים כבר שלוש שנים מדינה שלמה על הגב. 6:29 בבוקר. השעה הזאת חרוטה לי בגוף. ההודעות ממתן. הצרחות בבית. מסכי הטלוויזיה. הפחד שהוא ואילנה בסכנה ואני לא יכולה להגיע אליהם. שלוש שנים עברו - וזה לא עבר. זה אפילו לא צף מחדש, כי זה מעולם לא שקע. זה כאן, חי, נושם, כואב. ובכל אדם שאני פוגשת בארץ הזאת אני רואה משהו מאותו בוקר. את הכאב, את הכעס, את השבר. אבל אני רואה גם תקווה. והתקווה הזאת היא הסיבה שאני לא מוותרת על המדינה שלי. היום נבכה. נחבק את מי שחזרו ונזכור את מי שלא. נרכין ראש בפני מי ששילמו בחייהם ובגופם על המחדל הנורא בתולדותינו. ומחר נקום. נקום לדרוש אמת. אחריות. תיקון. כל מי שהיה עם היד על ההגה ביום שבו המדינה הפקירה את אזרחיה - ילך הביתה. ואז נבנה, נבנה כאן מדינה שמקשיבה למי שמתריע. מדינה ששומרת על הילדים שלה. מדינה שלא משאירה אף אחד מאחור. בית שנוכל שוב להרגיש בו בטוחים ולהיות גאים בו. כי בתוך שלוש השנים הנוראיות האלה למדתי גם מי אנחנו. ראיתי עם שלם קם בשביל אנשים שהוא מעולם לא פגש. ראיתי אתכם יוצאים לרחובות, מחבקים, נלחמים, ולא נותנים לי לוותר גם כשכבר לא נשאר בי כוח. הבטחתם לי שנחזיר את מתן. והחזרנו אותו. אז עכשיו אני מבטיחה לכם: אני לא מוותרת על המדינה הזאת. לא על הילדים שלנו. לא על האמת. ולא על התקווה. כמו שנלחמנו על מתן - נילחם על הבית שלנו. עד שכל מי שהיה עם יד על ההגה ביום שהמדינה הופקרה - יילך הביתה! היום נבכה. מחר נתחיל לתקן. ואנחנו ננצח

7.10 ואנחנו שוב בדרך לניר עוז. אלה הדברים שאמרתי לנתניהו בכנסת שנה אחרי הטבח. אחרי 636 ימים נתניהו הגיע סוף סוף לקיבוץ, אבל בעומק הדברים דבר לא השתנה. לא נשכח ולא נסלח. נזכור. נשנה. נתקן.

לא נפסיק לזעוק את הזעקה שלך 💔 (להפעיל סאונד🔈) #7.10

משרדי הממשלה הבוקר בשכונת יד אליהו בתל אביב. דגלי שבדיה וגרמניה הורדו לחצי התורן. דגלי ישראל נשארו במקומם.

עכשיו מול הכנסת עומדים "מועצת אוקטובר", פעילים ירושלמים ופעילי "משנים כיוון" כדי לציין 3 שנים לרגע תחילת הטבח וההפקרה הנוראיים. עכשיו כשהבחירות מתקרבות, חשוב מאי פעם לזכור את המחדל, לעצור את טיוחו, לדרוש ועדת חקירה ממלכתית ולהצביע בקלפיות להנהגה שלא תתנער מאחריות לקיים את ערך החיים.

מעניין אם קטאר ממשיכה לממן את הקמפיין נגד החטופים ובעד נתניהו.