מוזיאון גטי שחרר מהארכיון הענק שלו מעל 88,000 פרטים (צילומים, ציורים, מפות) לשימוש חופשי. הסריקות באיכות מעולה והמגוון אדיר. אני כמובן חיפשתי קודם כל צילומים מירושלים, ומצאתי לא מעט. אז בואו איתי לסיור בירושלים של לפני 150 שנה בערך. ונתחיל איפה שהכל התחיל - באבן השתייה.

1/25 ט' בתשרי התשפ"ז. אל: עמית סגל. שלום עמית, 13 באוקטובר 2025, חג שמחת תורה, היה יום מטלטל במיוחד ומרגש עד בלי די עבור אזרחי ישראל. עשרים החטופים החיים האחרונים שנותרו בשבי חמאס, אודים מוצלים מאש, שוחררו באותו הבוקר. מטוסו של נשיא ארה"ב נחת בנתב"ג, וטראמפ נשא בכנסת את נאום החנינה המפורסם. וברקע כל אלה, שעון הבחירות החל לתקתק לאחור. עובדה: כבר במוצאי שבת של אותו השבוע, הערכת ב"פגוש את העיתונות" כי הבחירות הקרובות תיערכנה ככל הנראה "בחורף, בסתיו, באביב או בקיץ" (ר' סרטון 1) – וכמובן שדייקת. "יש אלף טענות להשמיע כלפי ראש הממשלה", הכרזת באולפן חדשות 12 יומיים לאחר שובם של החטופים, באידו של אוקטובר ההוא, אך לא ניצלת את ההזדמנות כדי להעלות ולו טענה אחת משלך כנגד נתניהו. נהפוך הוא: הדברים הללו נאמרו על ידך כדי להקניט תלונה מסוימת שהועלתה בעניינו (ר' סרטון 2). כחודשיים וחצי אחר כך, ב-28 בדצמבר, שחררת מול בן כספית וקרן מרציאנו את ההצהרה הנחרצת: "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות" (ר' סרטון 3).

פעם ראשונה שחשבתי לעצמי חבל שאני לא צופה בסלופ ai במקום

פרשת אלאור אזריה היא מהרגעים המכוננים של התקופה הזאת. הנקודה שבה נקרענו כחברה באופן שמעולם לא נקרענו אבל שאחריה נקרענו ככה שוב ושוב ושוב עכשיו, אחרי עשור מלא בשנאה, הליכוד מנסה לגייס את אזריה מחדש כחלק מהקמפיין נגד איזנקוט. לפתוח את הפצע, לדחוף אליו אצבע, עמוק יותר ויותר, עד כמה שצריך, עד ששוב נתחיל לדמם פה ככה אולי ישכחו מהכישלונות. מהאסונות. מהשקרים. ככה אולי אנשים כל כך ישנאו, שלא יהיה להם מקום לדמיין מציאות אחרת כמה מרושע אפשר להיות כלפי החברה שאתה רוצה להנהיג

אני מקווה שלפחות הפעם תלמידי בית הספר בו אני מצביע יכינו לוחות קיר שייתנו כבוד לרמת ההשקעה שלי

לפני 5 שנים חזרתי לישראל אחרי כמעט 15 שנים בארה״ב. חרשתי אותה לאורכה ולרוחבה, מערי החוף ועד חגורת התנ״ך, מדינות כחולות ואדומות. ובכל מקום שהגעתי אליו, בלי יוצא מן הכלל - להיות ישראלי היה פשוט יתרון תחרותי. חזרתי לביקור רק לפני חצי שנה ולא האמנתי למה שראיתי, ששמעתי. קצב ההדרדרות במעמדה של ישראל בארה״ב הוא מופרע ממש. ובעיניי הוא איום קיומי גדול מהאיום האיראני, גדול מכל איום טרור בגבולות! כבר הרבה זמן אני מנסה להביא את פרופ׳ יעל שטרנהל הנפלאה לשיחת עומק על הקריסה הבלתי נתפסת הזאת, אני לא בטוח שהיא מוכרת מספיק בארץ. היא הגיעה השבוע, אומרת את הדברים כמו שהם, in your face, והם לא קלים לעיכול. זה ראיון ארוך, בחרנו שלא לקצר אותו למרות מגבלות האלגוריתם והוא בעיניי מהחשובים שעשינו השנה! אני פשוט מפציר בכם למצוא זמן השבת ולהבין את גודל החורבן שפער נתניהו בסלע קיומינו האמיתי - היחסים האסטרטגים עם ארה״ב 📹 (וגם, כמו תמיד, כתבות מושקעות כמו אלה צריכות ממכם תגובה, ומעליה שיתוף - אין לנו שום דרך אחרת להגיע עם התכנים המורכבים האלה לעוד ועוד קהלים. אז תהיו יפים 🙏)

יש לי ערמות של ביקורת על האופן בו הדיון הפוליטי בנושא ישראל/פלסטין מתקיים בניו יורק. פוליטיקת זהויות של פרו ואנטי, במקום דיון מהותי על איך מתקדמים קדימה. אבל, וזה אבל גדול, האופן שבו ישראלים מנתחים את המציאות היהודית בניו יורק היא שגויה מהיסוד, היא לא מתעניינת בערכים של אותם יהודים, בתפיסת העולם שלהם, במה הם רוצים ומה לא רוצים עבור החיים של עצמם. מבחינת רוב אותם הישראלים, היהודים בתפוצות הם סוג של כישלון, שחייב למלא את השאיפות והצרכים של הישראלים ולא משנה מי הם אותם ישראלים, ואיך להגיד את זה, זה ממש ממש משנה.

מקיאה מהיחס למפלגות הערביות. הימין הכשיר בכיף את החרדים שלא משלמים מיסים, בזים לערכים של מרבית האוכלוסיה ומשתמטים. לשתף פעולה עם מפלגות שמייצגות 20% מהאזרחים פה, שמעולם לא נעשה נסיון אמיתי לשלב אותם בחברה הישראלית אלא רק לשמור אותם רחוקים ומבודדים - זה לא. עלק שינוי ועלק תיקון

Yes! @nytimes Best Sellers List for The Future Is Peace 💫🕊💫

אפילו הזאבים מנהריה מאוכזבים מהפסקת האש

גבירותי ורבותי תם עידן אורבן

ערב זך מעצרת הבחירות האחרונה של ויקטור אורבן ומפלגת פידס 12 שעות לפני פתיחת הקלפיות. מתכנסים על יד ארמון בודה מטובי הפטריוטים ההונגרים

יעקוב א-ראבי נאבק שמונה שנים על צדק, מאז שאשתו עאישה נרצחה בפיגוע על כביש 60. חשודים נעצרו ושוחררו, המשפט נמשך, והיום הגיע להכרעה: יהודי, תלמיד ישיבה סמוכה למקום הפיגוע, הורשע בהריגה גם כשהטילו ספק, יעקוב התעקש על מה שקרה. האבן פגעה בראשה, המיידים דיברו בעברית, והיא דיממה על רגליו עד שמתה. שמעתי אותו אומר את זה שוב ושוב, בכל ריאיון. שמעתי אותו גם נאלץ להכחיש חשד חסר פשר שהוא פגע בה על המשפט המתנהל ועל המאבק של יעקוב כתבתי כך ב-2019. אני גאה היום בשורות האלה יותר מכל הישג עיתונאי שהגעתי אליו "שיפסוק השופט מה שיפסוק, על פי הממצאים והתקנות ושיקול דעתו, אני מאמין לא-ראבי; לא מתוך עמדה פוליטית, לא על בסיס משפטי, גם לא כעיתונאי. אני פשוט מאמין לו. אני משוכנע שזאת האמת. זאת לא הצהרה סתמית. בעולם שמקדש חשדנות, שזוכר את השורה התחתונה בלבד ומשליך את אלו שקדמו לה, בוודאי שיש ערך להצהיר כך, ולו רק כמעשה שבין אדם לחברו. אני מאמין ליעקוב - האיש שאשתו נרצחה במושב הרכב לידו, שאם ילדיו דיממה למוות על בגדיו, האיש שגייס את מעט העברית שהיתה לו, את הנפש הרצוצה שלו, כדי להילחם לזכרה של עאישה א-ראבי"

אם האחים הפלסטינים והוריהם שנהרגו הלילה היו יכולים להיות רק קצת יותר מוריה אסרף, ובמקום למות לקבל ביקורת בטוויטר, אולי לאנשי תקשורת היה אכפת עד כדי כתיבת ציוץ

לא יודע אם שמעתם, אבל מדינת ישראל התאהבה בגירוש פעילי שמאל זרים. כל כך התאהבה, שהראיות והנהלים וההליכים המקובלים הופכים להמלצה היום בבוקר אנחנו מגרשים פעילה יהודיה-אמריקאית שהתעמתה עם נהג שפגע בילדה פלסטינית שרצה לכביש בדרום הר חברון בגלל המלחמה אין טיסות לארה״ב - אז מעבירים אותה בגבול לסיני. שתסתדר שם עד כדי כך דחוף להעיף אותה מכאן haaretz.co.il/news/politics/…

The terror being carried out against Palestinians in the West Bank is a stain on Israel. A country that tolerates and at times even cooperates with violent extremists is betraying its own values. Anyone who cannot stand in opposition to this reality should step aside. A society that accepts this is slowly being consumed from within

ראשי באופציה, אין שום דבר פטריוטי, בלראות את ממשלת ישראל מפעילה בהסכמה את מנגנוני הטרור היהודיים בגדה בזמן מלחמה ולשתוק. בזמן שאתם עסוקים במסעות הסברה מישהו משנה את המציאות בשטח, שתיקה מול זה היא שיתוף פעולה למול קריסתה של ישראל כמדינה (אפילו לא דמוקרטית). המדינה שלנו נוהגת שיכורה, ואתם מתביישים להגיד מילה.

כוחות הטרור פועלים בגיבוי מלא מהממשלה, זה לא עת לגינויים זה עת למעשה ברור ומתואם שכל מי שחשוב לו העתיד של המקום הזה. כוחותיו של כהנא שמו להם למטרה להרוג בפלסטינים ולהשמיד את מדינת ישראל בעת ובעונה אחת. אנשי הנוכחות המגנה עומדים מול זה, מי עוד ?

תיעוד קשה: פעילי תנועת "מסתכלים לכיבוש בעיניים" הותקפו באלימות בידי רעולי פנים בכפר קוסרה באזור שכם @HGoldich @LiranHaroni צילום: פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים"

סיגל אישתי אמא של נורל ורויה קיבלה לפני מספר רגעים טלפון מהטלוויזיה הנורווגית לתת עדות על הטבח ב7 באוקטובר העיתונאית אומרת לנו,יש פה אנשים שמנסים לטעון שלא היה טבח ב7 לאוקטובר. חשוב לנו לראיין אותך כדי שנוכל להפיץ פה בנורווגיה. לתשומת הלב שלכם השר מיקי זוהר וממשלת ישראל .

לא יהודים באמריקה שמנסים לבטא את השם שלי