- Tweets 95,620
- Following 1,487
- Followers 823
- Likes 129,458
igalk retweeted
עוד צייצן שנדם ב7.10.
מי שלא היית, יהי זכרך לברכה!
(553) מלמד נכנס לבית-המדרש ומצא יהודים יושבים ולומדים "חיי אדם". הפסיק אותם מלימודם ואמר להם: - דעו לכם. רבותי, שאלמלי אני קיסר הייתי עשיר ממנו! תמהו הללו ושאלו: - משום מה? החזיר להם המלמד: - משום שבשום אופן לא הייתי מסתלק גם מן המלמדות.
10
1
76
4,484
igalk retweeted
אם היה מובטח לנו שטראמפ ודומיו ישלטו לנצח, זה לא היה נורא כל כך להותיר את חמאס כמו ברווז בחבית ב-30% מעזה עם פרימטר רחב וחיסולים כל יום. ובאמת היה חוסך את הכאב ראש הנורא של הממשל האזרחי. הבעיה ששלטון דמוקרטי בבית הלבן עלול לסלק אותנו מעזה ולהותיר שם את החמאס, ובחזרה ל-6.10.
תמכתי במלחמה לכל אורכה בגלל שהאמנתי במטרה שלה: להפיל את שלטון חמאס. זו הייתה המטרה המוגדרת של המלחמה, ומטרה מספר אחת של כל הסכם לסיום המלחמה, כפי שהגדיר זאת נתניהו. כשדרמר התראיין והסביר למה הפלת שלטון חמאס היא המינימום שאפשר לקרוא לו ניצחון.
ולא הייתי מוכן לוותר על זה, גם עבור החטופים. זו עמדה עקבית אצלי, ומצער שאפשר להיות עקבי בדברים כאלה. כשהייתי בתיכון, הייתי אחד הבודדים שסירבו לצאת לצעדה למען עסקת חטופים לשחרור גלדעד שליט, כי חששתי שהעסקה הזאת תביא להרבה יותר הרוגים וחטופים (לא יכולתי לדמיין עד כמה).
בו זמנית, רציתי בכל מאודי שהם יהיו בבית. שרתי "אחינו כל בית ישראל" בכל הכוח וזינקתי בשמחה בכל חטוף משוחרר. בימים של מבצעי החילוץ אי אפשר היה למחוק לי את החיוך מהפנים, וכשחטופים נהרגו בידי חמאס או מאש צה"ל - הייתי בעצב ותסכול.
למעשה, לא חשבתי שיכול להיות הסכם לשחרור של כולם. למה? כי חמאס לא יחתמו על עסקה כזאת שלא מבטיחה את הישרדותם, ונתניהו לא יעז להבטיח את הישרדות חמאס. ככה האמנתי, באמת. למה? כי חשבתי שאם הוא יעשה דבר כזה, האלקטורט הימני שלו יהרוג אותו. הנחתי שרוב מי שמתנגדים לעסקה הם אידאולוגים, וגם אם נתניהו עצמו יחתום על משהו כזה - הם יתנגדו ויענישו אותו פוליטית. אחרת, למה שינהג אחרת?
לכן, כשהתקבלה ההחלטה לשחרר את כולם, הייתי בו זמנית בשמחה אדירה ובאכזבה עמוקה. נתניהו התעקש אז שההסכם לא אומר ויתור על הפלת שלטון חמאס, למרות שבשלב הזה כבר אי אפשר היה להאמין לזה. אבל היו מי שהתעקשו וזה לא סותר.
אז איך אני אדע מה נכון? אמרתי: יש לממשלה הזאת עד הבחירות. אם היא תצליח גם לשחרר את החטופים וגם להפיל את שלטון חמאס, אז וואלה ניצחנו בענק. ואם לא? אז זרקו אותנו ושמים אותנו בדיוק בסכנה שרעדתי מפחד מפניה כל המלחמה: שלהוכיח לכל רוצח, אנס ובוזז במזרח התיכון שאפשר לעשות לנו את ה-7/10 ולהישאר בשלטון. איך אמר אבינתן אור? אם לא בעוד יום אז בעוד יומיים, שנה או 10 שנים. המחיר האדיר של עסקת שליט כבר הוכיח באיזה סדר גודל זה יכול להתפוצץ.
ועכשיו אני נמצא במצב מתסכל מאוד: הממשלה יכולה כמובן לתרץ באלף תירוצים ולצעוק אלף פעמים "תראו, ציפור" (זוכרים את אשליות הטרנספר?), אבל זה לא ישנה את העובדה הבסיסית הזאת. הם קידמו מדיניות ששמה במקום הראשון את הפלת שלטון חמאס, ואז חזרו בהם בצורה שמסכנת את כולנו. מן הסתם, בשל הלחץ הציבורי.
אם ככה, אני חייב ליצור את המחיר ההפוך. כדי שיידעו שיש מחיר לא רק ללא להקשיב למי שצועק "בכל מחיר" אלא גם למי שזועק נגד המחיר בדם ובחטיפות.
זה, בעיני, התמריץ הפוליטי הנכון. אחרת, למה שיפילו את שלטון חמאס?
10
2
34
1,371
א. איזה אדם ענייני
ב. לא התייאשתי מהפלת חמאס
ג. זה מה שרוב העם רצה
תמכתי במלחמה לכל אורכה בגלל שהאמנתי במטרה שלה: להפיל את שלטון חמאס. זו הייתה המטרה המוגדרת של המלחמה, ומטרה מספר אחת של כל הסכם לסיום המלחמה, כפי שהגדיר זאת נתניהו. כשדרמר התראיין והסביר למה הפלת שלטון חמאס היא המינימום שאפשר לקרוא לו ניצחון.
ולא הייתי מוכן לוותר על זה, גם עבור החטופים. זו עמדה עקבית אצלי, ומצער שאפשר להיות עקבי בדברים כאלה. כשהייתי בתיכון, הייתי אחד הבודדים שסירבו לצאת לצעדה למען עסקת חטופים לשחרור גלדעד שליט, כי חששתי שהעסקה הזאת תביא להרבה יותר הרוגים וחטופים (לא יכולתי לדמיין עד כמה).
בו זמנית, רציתי בכל מאודי שהם יהיו בבית. שרתי "אחינו כל בית ישראל" בכל הכוח וזינקתי בשמחה בכל חטוף משוחרר. בימים של מבצעי החילוץ אי אפשר היה למחוק לי את החיוך מהפנים, וכשחטופים נהרגו בידי חמאס או מאש צה"ל - הייתי בעצב ותסכול.
למעשה, לא חשבתי שיכול להיות הסכם לשחרור של כולם. למה? כי חמאס לא יחתמו על עסקה כזאת שלא מבטיחה את הישרדותם, ונתניהו לא יעז להבטיח את הישרדות חמאס. ככה האמנתי, באמת. למה? כי חשבתי שאם הוא יעשה דבר כזה, האלקטורט הימני שלו יהרוג אותו. הנחתי שרוב מי שמתנגדים לעסקה הם אידאולוגים, וגם אם נתניהו עצמו יחתום על משהו כזה - הם יתנגדו ויענישו אותו פוליטית. אחרת, למה שינהג אחרת?
לכן, כשהתקבלה ההחלטה לשחרר את כולם, הייתי בו זמנית בשמחה אדירה ובאכזבה עמוקה. נתניהו התעקש אז שההסכם לא אומר ויתור על הפלת שלטון חמאס, למרות שבשלב הזה כבר אי אפשר היה להאמין לזה. אבל היו מי שהתעקשו וזה לא סותר.
אז איך אני אדע מה נכון? אמרתי: יש לממשלה הזאת עד הבחירות. אם היא תצליח גם לשחרר את החטופים וגם להפיל את שלטון חמאס, אז וואלה ניצחנו בענק. ואם לא? אז זרקו אותנו ושמים אותנו בדיוק בסכנה שרעדתי מפחד מפניה כל המלחמה: שלהוכיח לכל רוצח, אנס ובוזז במזרח התיכון שאפשר לעשות לנו את ה-7/10 ולהישאר בשלטון. איך אמר אבינתן אור? אם לא בעוד יום אז בעוד יומיים, שנה או 10 שנים. המחיר האדיר של עסקת שליט כבר הוכיח באיזה סדר גודל זה יכול להתפוצץ.
ועכשיו אני נמצא במצב מתסכל מאוד: הממשלה יכולה כמובן לתרץ באלף תירוצים ולצעוק אלף פעמים "תראו, ציפור" (זוכרים את אשליות הטרנספר?), אבל זה לא ישנה את העובדה הבסיסית הזאת. הם קידמו מדיניות ששמה במקום הראשון את הפלת שלטון חמאס, ואז חזרו בהם בצורה שמסכנת את כולנו. מן הסתם, בשל הלחץ הציבורי.
אם ככה, אני חייב ליצור את המחיר ההפוך. כדי שיידעו שיש מחיר לא רק ללא להקשיב למי שצועק "בכל מחיר" אלא גם למי שזועק נגד המחיר בדם ובחטיפות.
זה, בעיני, התמריץ הפוליטי הנכון. אחרת, למה שיפילו את שלטון חמאס?
3
8
1,078
igalk retweeted
זה מרגיש שלמציאות קשה מידי עם היום הזה, אז היא הורידה איזה שלושה בקבוקי ערק והחליטה לבדוק מה נסגר עם מלי וליאל
1
1
19
966
igalk retweeted
זה סמנטית אותו הדבר כבר במקרא!
אלישע מוסר לאישה השונמית את המסר "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כׇּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת..." (מלכים ב ד יג) כלומר, דאגת וטרחת עבורנו את כל הטורח הזה.
'חרדה' משמשת כבר כאן לא כחשש ופחד, כהוראתה הרגילה במקרא, אלא כטרחה ומחשבה ועיסוק עבור מישהו יקר.
7
1
78
1,250
אני חושב שהוא שהוא חשב באמת ובתמים שהוא יצית אינתיפאדה 3.0 (או רביעית תלוי איך סופרים) ופרעות תשפ״א 2.0.
איך זה וזה לא קרה זו שאלה מעניינת
אתם חושבים שסינוואר מרוצה מאיך שמבול אל אקצא הסתיים? כאילו איזה מטרות המבצע הושגו איזה הוא רצה ולא הצליח להשיג. כי ישראל באמת די כשלה בהכל ועדיין קשה לראות איך משהו השתפר אפילו מבחינת חמאס.
1
2
113
igalk retweeted
לפני החג נסעתי לי ברחובות חיפה ולפני ברמזור עמד הרכב הזה.
היתה שם תמונה של אופיר צרפתי עם הטקסט "תסתכלו לשמים ותחייכו. אופיר אהב אנשים שמחים"
אז הסתכלתי לשמים ושמחתי ואחרי זה בבית קראתי קצת על אופיר.>>
1
3
38
1,148
לא יודע למה הוא נעל לתגובות. אבל נקמה זה רגש מצויין ואלוהים ייצר אותו בדיוק לדברים האלה.
נקמה זה רגש מצויין. לו הוא לא היה אלא היינו רציונאליים, נניח אנחנו שבט בג׳ונגל ושבט אחר בא תקף אותנו והלך. אין לנו מה להרוויח מלצאת עליו, סתם ייפגעו לנו עוד אנשים, ומה נרוויח מזה שלהם מתו אנשים? כלום. אז זהו שלא. בעולם בלי מחיר הרעים היו עושים הרבה יותר מעשים רעים. רגש הנקמה>>>
3
5
268
מדהים אותי שעוני יוקרה זה תחום. בדיעבד, איך זה הצליח והטימטום של הNFT לא? הרי רולקס ששווה חמישים אלף שקל, מה הוא נותן לך חוץ מלדעת מה השעה? את זה שהוא שווה חמישים אלף שקל. וזה שהשעון שלך שווה חמישים אלף שקל עולה חמישים אלף שקל בדיוק, אז בעצם אתה יודע מה השעה בחינם. שיחוק
בפרלמנט שלנו שמורכב בעיקר מבני עדות המזרח, יש ימים ששווי השעונים חוצה את רף ה7 ספרות ושווי המכוניות מגרד את רף ה8 ספרות. אנשים שנולדו לעושר בין דורי שכולו בזכות ולא בחסד.
הפרודוקס הכי גדול שלהם זה השנאה לאשכנזים מול הסגידה לביבי.
6
16
577
igalk retweeted
בערך 36 שעות אחרי שהתחילה המלחמה, נסענו לנחל עוז, לנסות להוציא גופות. בפועל לא הצלחנו. השטח עדיין היה רווי במחבלים ונתקענו בכניסה לקיבוץ. בחזור נכנסנו לתוך היתקלות.
כעבור יותר משנה הגעתי שוב למילואים באיזור, ותוך כדי נסיעה אני קולט שהמח שלי עדיין מחפש אולי עוד אפשר להציל פה מישהו
2
2
62
1,417
igalk retweeted
התקשורת הישראלית במיטבה. אין אפילו צורך לחפש ארכיוני עבר. באותו ראיון אוקו "בא בטענות" למה "חמאס עדיין על הרגליים", וכמה דקות לאחר מכן עובר לשבח את הקמפיין להחזרת החטופים "אני רוצה לומר תודה על הקמפיין הזה"
7
46
861
igalk retweeted
אני רוצה לזכור ולהזכיר את אילן פיורנטינו שהיה אוהד מכבי והרבש״ץ של קיבוץ נחל עוז.
אילן הציל את הילד אריאל זוהר שכל משפחתו נטבחו למוות ובזכות אילן שהכניס אותו לממ״ד ביתו הוא ניצל.
אילן הציל עוד אזרחים רבים עד שהוא נפל והותיר אחריו את שרון ושלוש בנות.
אילן פיורנטינו ז״ל הי״ד 🥀
18
118
1,270
10,200
igalk retweeted
הראיון של אבינתן אור פוגעני כלפי כל גבר באשר הוא ואני חושב שראוי להוריד אותו משידור
1
2
55
igalk retweeted
OCTOBER 7, 2023: SHE KNEW SHE WAS GOING TO DIE.
Libi Cohen-Meguri, a 22-year-old infantry officer, went to the Nova music festival.
She was shot while fleeing the party. At 8:11 a.m., she called her parents and said:
“I’ve been shot in the stomach, I’ve been shot in the arm, I’m losing blood. I’m going to die.”
Calmly, quietly, she understood; these were the last minutes of her life.
She asked her parents to call Tomer, her twin brother, and Maya, her little sister, and said:
“I’m going to die. I just want you to listen to me.
I love you, Yariv. You’re the best father I could have asked for.
Mom, stop screaming. Just listen to me. You are the best mother we could have ever had. Don’t forget to be a good mother to Tomer and Maya after I die.
Tomer, how lucky we were to live this life together. I love you.
My Maya, never forget—you are the treasure of my life.”
When she finished speaking, her parents told her to get out of the car, lie down on the road, and pretend to be dead.
With her last bit of strength, she got out of the car and laid down on the road.
“Mom, they’re coming to shoot me again,” Libi said after lying down.
While her mother listened on the phone, shouts in Arabic could be heard, and then a barrage of gunfire.
It didn’t stop.
It kept going, until the call was disconnected.
And that’s how Libi died—with demonic beasts from the pit of hell standing over her and emptying a full magazine into her body.
Libi died with LOVE on her lips: love for life, love for her family, and love for her people.
Her memory will forever be a blessing.
NEVER FORGET.
NEVER FORGIVE.
NEVER AGAIN IS NOW.
Israel is hunting down every single Palestinian and Hamas terrorist who participated in the October 7th Massacre—to kill them all.
They’re living on “borrowed time,” Prime Minister Benjamin Netanyahu said.
Sooner or later, every one of these monsters will be found and eliminated.
3,687
21,936
92,135
3,856,528