מה שיש לי בפה יש לי בלב,משיב עוקב בשמחה אוהב את האדם,לא אוהב צביעות,חסיד של שוק חופשי,משתף ידע,מאמין גדול בחכמת ההמונים
ישראל
- Tweets 3,763
- Following 3,998
- Followers 1,009
- Likes 920
ממשלה הנשענת על קואליציה של 55 חברי כנסת בלבד מול אופוזיציה של 53 חברי כנסת (בהנחה ששאר 12 חברי הכנסת הם המפלגות הערביות שאינן חלק מהקואליציה ואינן רשת ביטחון רשמית) היא ממשלה שנמצאת במצב קבוע של "טיפול נמרץ" פוליטי.
למרות שהיא גדולה מהאופוזיציה הציונית (55 מול 53), היעדר הרוב המוחלט (61) מייצר שורה של קשיים תפקודיים קיצוניים, מעבר לחקיקה הצבאית:
1. סחיטה בלתי פוסקת של חברי כנסת בודדים
במצב שבו כל אצבע קריטית, כל חבר כנסת בודד מהקואליציה הופך ל"ראש ממשלה" בפועל.
• ח"כ בודד יכול להחרים את המליאה או להצביע נגד הממשלה כדי לסחוט תקציבים למגזר שלו, לקדם חוק פרטי או לקבל מינוי.
• ראש הממשלה מאבד את היכולת להשליט משמעת קואליציונית, מכיוון שאינו יכול לאיים בהדחה או בסנקציות על ח"כים סוררים.
2. שיתוק של חקיקה אזרחית ופוליטית
בעוד שבחקיקה ביטחונית האופוזיציה הציונית עשויה להפגין ממלכתיות, בחקיקה אזרחית, כלכלית או פוליטית (כגון חוקי דת ומדינה, רפורמות משפטיות או מינויי בכירים) האופוזיציה תילחם בכל הכוח.
• המפלגות הערביות (12 מנדטים) יצביעו כמעט תמיד עם האופוזיציה בנושאים אלו.
• התוצאה: האופוזיציה המאוחדת תגיע ל-65 אצבעות (53 + 12), ותפיל כל חוק אזרחי שהקואליציה (55) תנסה לקדם. הממשלה תוכל להעביר אך ורק חוקים שיש לגביהם קונצנזוס לאומי רחב.
3. שחיקה פיזית ו"נוכחות חובה" קבועה
ניהול השוטף של הכנסת הופך לסיוט לוגיסטי:
• איסור קיזוזים: האופוזיציה תסרב לקזז חברי כנסת חולים, כאלו שנמצאים בשבעה, או שרים שנוסעים למשימות מדיניות בחו"ל.
• לילות לבנים: חברי הקואליציה (כולל ראש הממשלה והשרים הבכירים) ייאלצו לשבת שעות על גבי שעות במליאה בכל יום שני, רביעי וחמישי כדי להבטיח שהאופוזיציה לא תעשה "מחטף" ותפיל הצעות חוק.
4. איום קבוע של הצעות חוק לפיזור הכנסת
כדי לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות, האופוזיציה זקוקה לרוב רגיל בהצבעה (למעט בקריאה הטרומית, אך בקריאות הבאות מספיק רוב של הנוכחים).
• אם האופוזיציה תצליח לאחד את כל 65 חבריה (כולל הערבים) ביום שבו מספר חברי קואליציה נעדרים או חולים, היא יכולה להעביר חוק לפיזור הכנסת ולהפיל את הממשלה באופן מיידי.
5. שיתוק בוועדות הכנסת
יחסי הכוחות בוועדות (כמו ועדת הכספים או ועדת החוץ והביטחון) משקפים את יחסי הכוחות במליאה. במצב כזה, לקואליציה יהיה קושי עצום להבטיח רוב בוועדות. חוקים ייתקעו בשלבי ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, ויושבי ראש הוועדות יתקשו לנהל את הדיונים.
6. חוסר יציבות כלכלית ובינלאומית
ממשלה כה צרה נתפסת בעולם ובשווקים הפיננסיים כממשלה חלשה וזמנית. הדבר עלול להוביל ל:
• ירידה בדירוג האשראי של המדינה בשל חוסר יציבות פוליטית.
• חוסר יכולת לבצע רפורמות מבניות ארוכות טווח במשק, הדורשות כוח פוליטי מול קבוצות לחץ.
4
180
לקראת הבחירות אני החלטתי לשאול את @grok מה אמת ומה הנדסת תודעה נתחיל משאלה ראשונה
מר גרוק האם ראש הממשלה הוא "סוכן קטארי" ?
1
95
מרגש כבוד הנשיא טראמפ האיש כי חזק בעולם תומך בראש ממשלת ישראל בבחירות הקרובות !
"בנימין נתניהו, אני עומד לצדך"
הסרטון הזה מזכיר עד כמה חשוב שיש למדינת ישראל מנהיג עם ניסיון, נחישות ויכולת לעמוד על האינטרסים שלנו מול העולם והיא נובעת מהאמונה של כבוד נשיא ארה"ב ביכולת של ראש ממשלתנו להוביל, לקבל החלטות קשות ולעמוד בלחצים גם כשהדרך מורכבת.
מרגש לראות את החום וההערכה בדברים של טראמפ. בעיניי, קשר אישי בין מנהיגים הוא נכס כשמשתמשים בו לחיזוק הבריתות, לביטחון ישראל ולעתיד אזרחיה מול האתגרים שעוד לפנינו הנשיא האמריקאי תומך בראש הממשלה ומייחל להצלחתו למען המדינה האהובה שלנו.
עם ישראל חי! 💙🇮🇱 רק מח"ל בקלפי !
2
8
14
373
היום זכינו להיפגש עם כבוד ראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו
באמת מרגש לראות מקרוב את האהבה, התמיכה והכבוד שהאנשים סביבו רוחשים לו. לראות את החיוכים, לשמוע את המילים החמות ולהרגיש את ההתרגשות במפגש אלה רגעים שנשארים בלב.
חזרנו הביתה עם חיוך גדול ועם זיכרון מרגש ❤️ 🇮🇱
23
10
77
1,329
מנסים לחפש מי שיקר והכפיש את ראש הממשלה נמצא אותו ונמצה את הדין עם כל מי שהיה שותף לאגדה הזו
1
2
120
מ.ש.ל @jonatanu שלח לעורכי דינך יש פה הרבה כסף על הרצפה אפשר לנטר די בקלות
נ.ב הייתי גם פועל לצו עשה של בית משפט להסרה יסומה של תוכן ממשתמשים לא מאומתים מול טוויטר או הקמת ממשק יעיל מול טוויטר פר ציוץ.. כמי שאוחז בלא מעט חיבורים אני משער שתדע מה לעשות.
מ.ח.ל (הטעות במקור)
כן, התשובה תשתנה. אם התוכן אישי בלבד – מידע רפואי או רכילות ללא קשר לתפקיד הציבורי וללא ערך עיתונאי אמיתי – הגנת העניין הציבורי לפי סעיף 18(3) תחלש מאוד או לא תחול, כי רכילות אינה "עניין ציבורי" המצדיק פגיעה. גם הגנת תום לב מקצועית תלויה בחובה אמיתית לחשוף. סיכויי ההגנה יורדים משמעותית.
93
אסף רגואן היקר, סוכן ביטוח וחבר הקהילה שלנו. אתה גיבור 🇮🇱
ברגע של סכנה אמיתית על המטוס היית בין האנשים שקמו ופעלו לעצור את התוקף ולהגן על חיי הנוסעים והצוות.
ייתכן שבזכות הפעולה שלכם נמנע גם אסון גדול בהרבה. אם יתברר שהכוונה הייתה לרסק את המטוס באזור מאוכלס, ייתכן שהצלתם גם חיים רבים על הקרקע. פרטי התכנון עדיין אינם מאומתים, אבל הגבורה שלכם ראויה לכל הוקרה.
מאחורי כל נוסע יש משפחה שלמה שחיכתה שיחזור הביתה בשלום. ברגע האמת היית שם בשבילם.
בשם קהילת סוכני הביטוח תודה ענקית. גאים בך ומצדיעים לך ולכל מי שפעל לצידך ❤️
ברגע האמת רק סוכן ביטוח
הפעם המשפט הזה קיבל משמעות מצמררת ומרגשת במיוחד.
9
28
278
15,921
וינטר בהצהרה: "אנחנו לא סוגרים את הדלת לחיבורים - אבל רק עם אנשים חדשים, מי שלא נגוע ב-7 באוקטובר"
שיתחבר קודם לנטפליקס ויוריד משם את הסרט שהוא חי בו מר וינטר מדבר על חיבורים כאילו הוא כבר עומד בראש כוח פוליטי משמעותי, בזמן שהשאלה הבסיסית ביותר עדיין פתוחה: האם בכלל יעבור את אחוז החסימה.
הוא עוד עומד מחוץ לכנסת בלי כרטיס כניסה, אבל כבר מתנהג כמו הסלקטור בכניסה ומחליט מי ראוי להיכנס ומי לא.
במצב כזה לפסול מראש אנשים, להציב תנאים ולדבר מעמדת עליונות זו לא מנהיגות. זו מגלומניה פוליטית וניתוק עמוק מהמציאות אם וינטר באמת רוצה להשפיע ולא להפוך להערת שוליים של מערכת הבחירות, החיבור הראשון שהוא צריך לעשות הוא למציאות: להבין שבלי בלוק טכני, בלי פשרות ובלי להניח את האגו בצד, קולות יקרים עלולים פשוט להיזרק לפח ואם בגלל ההתעקשות הזאת הימין יאבד מנדטים מכריעים, האחריות תהיה גם עליו.
3
4
15
1,180
אל תתנו שיעבדו עליכם עם הסיפור שאייזנקוט היה ״האיפכא מסתברא״ של הקונספציה. העובדות מספרות סיפור אחר.אפשר להעריך את גדי אייזנקוט כאדם, כלוחם וכמפקד. אבל אי אפשר לכתוב מחדש את ההיסטוריה ולהציג רמטכ״ל שכיהן בין 2015 ל 2019 כאילו עמד מחוץ לתפיסה הביטחונית שהשתרשה באותן שנים והתריע מפניה.
ב 2017, בזמן שאייזנקוט היה רמטכ״ל, הוא אמר שהמציאות הביטחונית ברצועת עזה היא ״הטובה ביותר מאז 1967״ והביע תקווה שהמציאות של השנים הקודמות תימשך עוד שנים ארוכות. ביחס לחמאס הוא אמר שאינו מזהה אצלו אינטרס לפעילות התקפית, משום שחמאס מבין את נחיתותו מול ישראל.
זו כמעט תמצית הנחת העבודה שעליה נשענה תפיסת ההרתעה מול חמאס.
בדצמבר 2018, שבועות לפני שסיים את כהונתו, אייזנקוט אמר על חמאס במפורש ״הארגון הזה מורתע יחסית״. באותו מעמד הוא גם הסביר שהמימון הקטארי לעזה נעשה באופן המשרת אינטרסים ישראליים. שנים לאחר מכן אישר שהיה שותף ותמך בהכנסת הכסף הקטארי בנובמבר 2018 בתנאי שיועד לאוכלוסייה ולא לזרוע הצבאית.
גם מסמך ״אסטרטגיית צהל״ המעודכן שפורסם באפריל 2018 תחת אייזנקוט חשוב מאוד להבנת התפיסה. הוא מדבר על יצירת הרתעה מועילה, דחיית עימותים, שאיפה לתקופות רגיעה ארוכות ככל האפשר, החלשת האויב והרחקת המלחמה הבאה.במצב חירום מוגדרים גם מבצעים מוגבלים שנועדו לשמר את המצב האסטרטגי או לשפרו ולהשיב את הרגיעה.
זו תפיסה לגיטימית שאפשר היה להתווכח עליה בזמן אמת. אבל אי אפשר אחרי 7 באוקטובר להתנהג כאילו לאייזנקוט לא היה חלק מרכזי בעיצובה והאירוניה גדולה עוד יותר אותו מסמך כבר זיהה במפורש את התפתחות יכולות החדירה לשטח ישראל, כולל חדירה תת קרקעית, ואת האפשרות של האויב להעביר את הלחימה לתוך שטח המדינה כלומר, האיום לא היה בלתי נתפס הוא היה מוכר.
אייזנקוט גם היה אחד הדוחפים המרכזיים למכשול בגבול עזה ולמערכת הטכנולוגית נגד המנהרות. היו לכך הישגים ממשיים, אבל בדיוק כאן נמצאת אחת הבעיות שהפכו מאוחר יותר לחלק מהדיון על הקונספציה.
האמונה שטכנולוגיה, מודיעין, מכשול והרתעה יאפשרו לשלוט באיום ולדחות את העימות הגדול.
ומה לגבי הטענה שאייזנקוט התריע לפני 7 באוקטובר כן באוגוסט 2023 הוא שלח מכתב אזהרה זו עובדה וראוי לציין אותה.
אלא שכדאי לקרוא ממה הוא הזהיר:
המכתב עסק בעיקר במשבר הפנימי, בפגיעה בלכידות ובכשירות של חלק מהמערכים ובאופן שבו אויבי ישראל מפרשים את החולשה הישראלית. אייזנקוט כתב במפורש כי לפי הנתונים וההערכות באותה עת צה״ל כשיר למלחמה, לצד פגיעה ממשית במערכים מסוימים.
זו הייתה התרעה אסטרטגית.
זו לא הייתה התרעה שלפיה חמאס עומד לבצע מתקפת פתע, לפרוץ את הגבול, לכבוש יישובים ולטבוח באזרחים.
לכן אפשר לומר שאייזנקוט זיהה חולשה אסטרטגית. אי אפשר מכאן להפוך אותו בדיעבד למי שעמד מחוץ לקונספציה של חמאס הוא לא היה פרשן מבחוץ.
הוא לא היה קצין זוטר שניסה לצעוק ולא שמעו אותו.
הוא היה ראש המטה הכללי של צה״ל במשך ארבע שנים, בתקופה שבה התבססו תפיסת ההרתעה, הסבבים, המכשול, השאיפה לשקט והניסיון לדחות את המלחמה הבאה.
מי שטוען ששורשי 7 באוקטובר נמצאים ביוהרה, בחשיבה קבוצתית ובקונספציה ממסדית רבת שנים, לא יכול באותה נשימה להוציא מהמשוואה את מי שישב ארבע שנים בראש אותו ממסד ואף ניסח חלק מעקרונות התפיסה שלו.
אייזנקוט יכול לבקר היום את הקונספציה.
הוא יכול להסביר מה השתנה בתפיסתו.
הוא יכול אפילו לומר היכן המערכת טעתה.
אבל למכור אותו כאדם שהתריע מפני הקונספציה בזמן אמת ועמד מהצד השני שלה
אל תתנו שיעבדו עליכם.
7
4
11
974
המקורות המרכזיים לטקסט ולתמונה:
1. דובר צה״ל, 2017: אייזנקוט אמר שהמציאות הביטחונית ברצועת עזה היא ״הטובה ביותר מאז 1967״, והוסיף שאינו מזהה אינטרס של חמאס לפעילות התקפית משום שהוא מבין את נחיתותו מול ישראל.
[דברי אייזנקוט באתר צה״ל](idf.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7…)
2. ועדת החוץ והביטחון, 2017: אייזנקוט תיאר את המדיניות מול עזה כ״ניהול סיכונים מושכל״ ודיבר על אינטרס ישראלי ב״דינמיקה חיובית״ ברצועה.
3. דצמבר 2018: אייזנקוט אמר על חמאס במפורש: ״הארגון הזה מורתע יחסית״. באותו ראיון הסביר גם שהעברת 15 מיליון דולר מקטאר לעזה נעשית לתועלת אינטרסים משותפים. זה המקור הישיר לציטוט שבתמונה.
[הראיון ב־ynet](ynet.co.il/articles/0,7340,L…)
4. אסטרטגיית צה״ל של אייזנקוט, 2018: המסמך הציג לצד הכרעה גם גישה של ״מניעה והשפעה״. INSS מצטט אותו כך: מטרתה ״לשמר את המצב האסטרטגי הקיים בטווח הזמן הקצר״ באמצעות סיכול איומים, הרתעה והרחקת המלחמה.
דובר צה״ל מאשר שהאסטרטגיה נכתבה בשנות כהונתו ושעל בסיסה הותאמו התפיסות המבצעיות והתוכניות.
5. מכתב אייזנקוט מ־16 באוגוסט 2023: זו אכן הייתה התרעה משמעותית, אבל בתוכן שפורסם הוא כתב: ״לפי הנתונים וההערכות, בעת זו צה״ל כשיר למלחמה״, לצד אזהרה מפגיעה בכשירות של מערכים מסוימים, בלכידות ובחוסן בעקבות המשבר הפנימי. כלומר, המקור אינו מתאר התרעה קונקרטית על פלישת חמאס או תרחיש 7 באוקטובר.
2
480
הנה אחד משלי ....
חלק א' - שאלות פתוחות
נדרש לבסס את התשובות על דברי חקיקה ופסיקה בהתאם.
שאלה 1 - 35% (תשובה עבור כל השאלה לא תעלה על עמוד אחד)
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, רואה עצמו מועמד טבעי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. לאחר התכנסותה של הוועדה לבחירת שופטים ומערכת בחירות קצרה, נבחר השופט עמית ברוב קולות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. ימים ספורים לאחר הבחירה, אך בטרם חתם נשיא המדינה על כתב המינוי הרשמי, פרסם נציב תלונות הציבור על שופטים החלטה בעקבות תלונה שהוגשה נגד השופט. על פי קביעת הנציב, השופט עמית דן והכריע בעתירה חוקתית רגישה שעסקה בביטול מנגנון "נבחרת הדירקטורים" על ידי הממשלה, מבלי שנתן גילוי נאות מפורש לצדדים על כך שאחיו משמש כחבר מכהן בנבחרת זו. הנציב קבע כי השופט פעל בשגגה, אך הדגיש כי הוא היה מחויב לחשוף זיקה משפחתית ישירה זו בשל החשש המובנה לניגוד עניינים ופגיעה במראית פני הצדק.
שר המשפטים פונה אליכם ומבקש לדעת האם הוא או הוועדה יכולים לעשות משהו כנגד הבחירה?
מה תייעצו לו? יש לדון בכל ההשלכות הרלוונטיות.
1
1
386
תמיד תבדקו נתונים במיוחד בתק' בחירות :
המחקר המקורי של פרופ׳ אודי ניסן וד״ר הלה אקסלרד מול הטבלה שמרידור צירף. מספרית, יש בטיעון שלו גרעין חזק מאוד, אבל הניסוח שלו מערבב בין שני דברים שונים, תשלום מסים וזכאות להטבות.
1. הטענה על 3.4 מיליון ש״ח אכן מבוססת על המחקר. לאורך גילאי העבודה משק בית יהודי לא חרדי משלם לפי המחקר כ 5.018 מיליון ש״ח במסים ישירים. משק בית חרדי משלם כ 1.657 מיליון. הפער הוא כ 3.361 מיליון ש״ח. כלומר משק הבית החרדי משלם בערך שליש מהמסים הישירים שמשלם משק בית יהודי לא חרדי.
2. אבל בצד הקצבאות התמונה הרבה פחות דרמטית. משק בית יהודי לא חרדי מקבל לאורך גילאי העבודה כ 1.292 מיליון ש״ח בקצבאות ותשלומי העברה. משק בית חרדי מקבל כ 1.708 מיליון. הפער הוא כ 416 אלף ש״ח בלבד. כלומר החרדי מקבל כ 32 אחוז יותר בקצבאות, לא פי שלושה ולא פי שבעה. זו נקודה חשובה מאוד. מתוך הפער הכולל בין שני משקי הבית, בערך 89 אחוז נובע מכך שמשק הבית החרדי משלם פחות מסים ורק בערך 11 אחוז נובע מכך שהוא מקבל יותר קצבאות.במילים אחרות, הסיפור המספרי המרכזי של המחקר אינו שהמדינה מעבירה מיליונים נוספים למשפחה החרדית. עיקר הפער נובע מהבדלי הכנסה ותשלום מס.
בגילי 25 עד 44 זה אפילו ניתן לראות חודש בחודשו. משק בית יהודי לא חרדי משלם בממוצע 8,092 ש״ח מסים ישירים ומקבל 2,175 ש״ח בקצבאות. הנטו למדינה הוא 5,917 ש״ח בחודש. משק בית חרדי משלם 2,496 ש״ח ומקבל 3,596 ש״ח, ולכן מקבל נטו כ 1,100 ש״ח. הפער הכולל הוא כ 7,017 ש״ח בחודש. מתוכו 5,596 ש״ח נובעים מפער בתשלום המס ורק 1,421 ש״ח מפער בקצבאות. כלומר גם כאן כ 80 אחוז מהפער נובע ממסים וכ 20 אחוז מקצבאות.
עכשיו לטבלה שמרידור פרסם. כאן מדובר בכלל במדד אחר. הטבלה אינה אומרת כמה כסף מקבלת משפחה חרדית. היא אומרת מה הסיכוי שלה להיות זכאית להטבה.
במעונות יום 28 אחוז לעומת 4 אחוז. פי 7.
בצהרונים 64 אחוז לעומת 9 אחוז. פי 7.1.
בקצבת ילדים 68 אחוז לעומת 44 אחוז. פי 1.55 בלבד.
במשכנתה בתנאים מוטבים 24 אחוז לעומת 2 אחוז. פי 12.
בדירה בהנחה 21 אחוז לעומת 18 אחוז. פער קטן מאוד, פי 1.17.
במענק לדירה בפריפריה 21 אחוז לעומת 1 אחוז. פי 21.
בסיוע בשכירות 21 אחוז לעומת 1 אחוז. פי 21.
בהנחת ארנונה 72 אחוז לעומת 17 אחוז. פי 4.24.
בהנחת תחבורה ציבורית 95 אחוז לעומת 23 אחוז. פי 4.13.
לכן המשפט של מרידור שמשפחה לא חרדית מקבלת רק "אחוזים זניחים מההטבות האלה" הוא מוגזם. 44 אחוז זכאות לקצבת ילדים, 18 אחוז לדירה בהנחה, 17 אחוז להנחת ארנונה ו 23 אחוז להנחת תחבורה אינם אחוזים זניחים. מצד שני, במעונות, צהרונים ובחלק מהטבות הדיור הפער אכן עצום.
אבל אסור לחבר את האחוזים האלה כאילו הם כסף. זכאות של 95 אחוז להנחה בתחבורה אינה שווה כלכלית לזכאות של 21 אחוז למענק דיור. משפחה יכולה להיות זכאית לכמה הטבות במקביל. וחלק מההטבות נובעות פשוט ממספר הילדים או מהכנסה לנפש. לכן אי אפשר לקחת את הטבלה ולהסיק ממנה כמה שקלים מקבלת כל משפחה.
אפילו אם עושים ממוצע חשבוני גס של תשעת שיעורי הזכאות בטבלה, מתקבלים 46 אחוז אצל חרדים לעומת 13.2 אחוז אצל יהודים שאינם חרדים, בערך פי 3.5. אבל לממוצע הזה כמעט אין משמעות כלכלית כי ההטבות שונות לחלוטין בשוויין.
ויש עוד נקודה משמעותית במחקר עצמו. החוקרים מייחסים את רוב פער ההכנסה למשקי הבית החרדיים לשכר הגברים. לפי הפירוק שלהם, כ 80 אחוז מפער ההכנסה בין משק בית חרדי ללא חרדי קשור לגברים, בעיקר שיעור תעסוקה ושעות עבודה נמוכים יותר.
לכן הייתי מפרק את הטיעון של מרידור כך.
הטענה שיש פער פיסקלי גדול מאוד נכונה.
הטענה שעיקר הפער נובע מהטבות עודפות אינה נכונה לפי המחקר שלו עצמו. עיקר הפער נובע מתשלום מס נמוך יותר בגלל הכנסה ותעסוקה נמוכות יותר.
הטענה שהטבות מסוימות יוצרות תמריצים בעייתיים בהחלט ראויה לדיון, אבל כדי להוכיח ש״לא משתלם לגבר חרדי לצאת לעבוד״ צריך לחשב את שיעור המס האפקטיבי השולי, כלומר כמה שקל של קצבה והנחה הוא מאבד מול כל שקל נוסף שהוא מרוויח. הטבלה שמרידור פרסם לא עושה את החישוב הזה בכלל,וכן מציג נתוני זכאות כאילו הם הוכחה לכך שעבודה אינה משתלמת, אבל בלי להציג את נקודות אובדן ההטבות ואת ההכנסה הנוספת מעבודה אי אפשר להוכיח את הטענה הזאת מספרית. המחקר עצמו אכן ממליץ לשנות את מבחני הזכאות ולקשור יותר הטבות למיצוי כושר השתכרות, אבל זו כבר מסקנת מדיניות ולא תוצאה ישירה מהטבלה יש אגב גם אי התאמה חשבונאית קטנה בתוך נספח המחקר עצמו. לדוגמה 5,017,932 פחות 1,292,424 שווה 3,725,508 ולא 3,725,352 כפי שמופיע בטבלה. מדובר בפער זעיר ביחס למיליונים ולכן הוא לא משנה את המסקנה.
2
419