Emotional poverty is the inability to hold different causes,sometimes seemingly distant causes, close to your heart. Like the trans community *and* biological women in need. Like the Gaza innocents *and* the 7 October massacre victims. Like Palestinian liberty *and* Israel’s right to exist in peace. Like family values *and* individual freedom. Like basic social justice *and* a reasonably free market. Human rights are an anthology, and upholding them requires a broad view and emotional generosity. Don’t impoverish your compassion.

ח״כ גלעד קריב הוא קול אמיץ ומוביל בישראל למען ערכים ועקרונות המעוגנים במגילת העצמאות, לקידום שלום ויציבות עם שכנינו ולשיקום מעמדה הדיפלומטי של ישראל בקהילה הבינלאומית. ח״כ קריב מהווה גורם קריטי להבטחת השינוי העמוק הדרוש בחברה הישראלית.

כמה דברים מעניינים בהקשר לציוץ של עקיבא (שחסם אותי, כי הוא פתית שלג ייחודי, ובן של מחבל). 1. הוא מזהה בעיה. יופי. 2. מי שהציף את הבעיה הזו לפני 20 שנה, זכה לקיתונות של צעקות "אנטי-שמיות" מהאנשים במחנה של עקיבא. 3. הפתרון כבר אז היה ידוע - ביטול החינוך העצמאי, הכפפתו ללימודי >>>

Introducing 𝙋𝙧𝙤𝙤𝙛 𝙤𝙛 𝙍𝙤𝙡𝙡: a verifiable slot machine on Kaspa. Send a payment, watch the network pick it up and confirm it, then see future Kaspa blocks turn into a slot result. A game, and also a hands-on network demo proof-of-roll.net $KAS #Kaspa >>>

רואים אותם? הם הנציגים שעליהם אני סומך, שלא ישכחו אפילו לרגע את מחדל ה-7.10 ולא ינוחו עד שתהיה ועידת חקירה ממלכתית לחקר האמת. מנהיגות.

תראו תראו. אדון כובע נצחון מוחלט פתאום גילה שיש תכלית מדינית למלחמות. שמאלני. שמאל זו באמת דעה לא פופולרית כבר. מעניין באשמת מי. איזה ערוץ, נו, שכחתי את המספר. כמה זמן הפוסט הזה כבר מנוסח אצלו? או שמא יש לומר מנוצח? כמה חטופים לא חזרו הביתה חיים בגלל האיש הזה? כמה יתומים לא יקבלו יותר חיבוק מאבא שלהם בגלל הקריאה לנצחון צבאי מוחלט שהוא ידע כל הזמן שאי אפשר להשיג אבל אמר ההפך בצרחות בשידור לקול מחיאות כפיים סוערות? או שהוא ראה אתמול את ראש ממשלת הונגריה החדש מסביר לערוץ התעמולה המקומי מה הוא עומד לעשות להם. אולי המשכורת מתחילה להרגיש קצת על כרעי תרנגולת וצריך להתחיל לנסות להראות נורמלי כדי לקבל משרה בכלי תקשורת אמיתי. עכשיו כמובן יסבירו לנו שכשאמרו נצחון מוחלט התכוונו בכלל לתהליך מדיני עם לבנון. ברור. אולי גם התכוונו למדינה פלסטינית ופינוי כל יהודה ושומרון. לך תדע. לראש ממשלת ישראל דונלד טראמפ יש עוד שלוש שנים והוא כל כך גאון שאף אחד לא יודע מה הוא מתכנן בגאונותו.

באמצע מלחה"ע הראשונה היה כינוס של רבנים, ושם ישב מגדולי ישראל של הזמן ההוא, ר' חיים מבריסק, הרב סולובייצ'יק, שהמורה הדגול שלי למחשבת ישראל בתיכון, שכחתי את שמו, יסלח לי האל, לימדנו עליו ועל הסולובייצ'יקים האחרים בלהט ואור גדול, ואחד הרבנים קונן על שפיכות הדמים האיומה, ואמר, אולי זה מקרב את הגאולה, ור' חיים זעם ואמר, ממתי הגאולה דוחה פיקוח נפש? ואמר גם כך: אם יגידו לי להקריב אדם אחד חף מפשע, שזה יביא את המשיח, הייתי אוסר את זה הלכתית כשפיכות דמים. זה הסיפור ששמעתי בפודקאסט של "יד ושם" בו ג'רמי פוגל משוחח עם משה הלברטל. זה הכל. זה קו פרשת המים של הישראליות הנוכחית. חיי החטופים לעומת הזיות גאולה. כשהגאולה האמיתית היא כינון חברה שלעולם לא תוותר על חיי אנשיה, אפילו אם, כביכול, ביאת המשיח תלויה בהקרבתם. ז ה לא משיח, אמר הרב. זה הכל. קו השבר שלנו הוא לא השבעה באוקטובר. הוא התגובה אליו. הוא הפקרת החטופים. זה הכל. אין עוד מלבד זה. ובבחירות הקרובות זה צריך להאמר ראש-וראשון. תרבות של מוות תמורת רעיון מטאפיזי מעורפל, או תרבות של חיים שהיא הרעיון הפיזי והמטאפיזי עצמו. חייה של כרמל גת, ושל כל השאר, ושל כולנו, היו חשובים מכל משיח. מכל גאולה. מכל התעלות משיחית לאומית כוזבת. כמו חיי כל החפים-מפשע שנקטלו מאז אותה שבת. אולי ב"הביאו את היום" הכוונה היא ליום חול