דריו וסאם רוצים לעשות קרטל, ואנחנו כאן כדי לעזור. בערך. רשימה חדשה לשנה חדשה. aloneizenberg.com/2026/09/13…

לאחר מילוי החובה האזרחית טסתי לאנגליה לביקור אקדמי קצר. בחדר המלון הלכו על רטרו ובכל זאת קצת הופתעתי להרים את השפופרת ולקבל שיחות המרצה לקלפי ממנחם בגין, שמעון פרס ושמואל פלאטו-שרון.

תזכורת למי ששכח, העולם האמיתי הוא לא ב-X. בזמן שהפיד מתפרנס מללבות שנאה, ויכוחים והסתה, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי. היום הישראלים הוכיחו שוב חוסן ואחריות, עמדו שעות בתורים לקלפיות, מכל קצוות הקשת, בשקט, בסדר מופתי ובכבוד הדדי. בפעם הבאה שמנסים לשכנע אתכם שאנחנו רגע לפני פיצוץ, לפני מלחמת אזרחים, תזכרו את היום הזה בכלל ועל התור בקלפי. הדמוקרטיה הישראלית חיה, נושמת, והרוב השפוי חזק בהרבה מכל בועה וירטואלית. בהצלחה לכולנו.

אני אף פעם לא אשאל למי אתם מצביעים. אבל אשמח שתענו אם אינפלציה גורמת לכם להיות יותר, או פחות רגישים למחיר. יש לי סיבה.

ישראל הותירה מאחוריה את עידן "רועי הצאן" על הגדרות, אוטוסטרדת ההברחות מפילדלפי והחסינות למשטר האיראני. היא עמדה בתוקף מול לחצים לחדול ולקבע תבוסה. היא ניהלה מלחמה ארוכה בסבלנות ונחישות והשיגה הישגים משמעותיים. הגברת הלחץ הצבאי והאיום בכיבוש עזה ופינוי אזרחיה דרומה, פעולה ממנה הזהירו רבים כולל פורום הכלכלנים בגילוי דעת מתאריך 15 ביולי 2025, פתחה את הדרך לעסקת 21 הנקודות שנחתמה זמן לא רב לאחר מכן, ב-9 באוקטובר 2025. במסגרת זו שוחררו כלל החטופים החיים והמתים תוך שצה"ל מוסיף להחזיק בעמדות שולטות בשטח הרצועה ומשמר לחץ צבאי מתמשך על החמאס. סוכנויות דירוג האשראי הזהירו שכלכלת ישראל תתקשה להתמודד עם מלחמה ממושכת ורב-זירתית. הן התבדו. ההישגים מול חמאס ובמיוחד מול חזבאללה ואיראן הביאו לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. הגרעון והיחס בין חוב לתוצר לא התבדרו. הצמיחה הכלכלית שנעצרה בחריקת בלמים עם תחילת המלחמה שבה והתאוששה. ישראל הראתה שהיא כאן כדי להשאר והדגימה את העוצמה הטכנולוגית והכלכלית שלה. ישראל השיגה כל זאת בעודה מקפידה להזהיר ולפנות אזרחים מאזורי הקרב. היא שילמה מחיר כבד בניסיון למזער פגיעה באזרחים, תוך התמודדות עם אוייב שבעצמו עשה כל שביכולתו כדי למקסם אותה. היא זוכה לגנאי ממי שלא היו חולמים לשלם את המחיר ששולם כאן על מנת לשמור על חיי אזרחים ועל ערכים אנושיים בסיסיים. ישראל עדיין נתונה במאבק קשה. אין לה את הלוקסוס להתבשם בהישגים שכן האתגרים והסיכונים עדיין כבירים, כולל בצד הכלכלי. היא פותרת כעת בעיה סבוכה של אופטימיזציה תחת אילוצים: שימור השגי המלחמה כרוך בעלות הנובעת מהגברת לחץ בינלאומי וכלכלי. יש הרואים כעת בטיפול בקיצוניים אלימים בקרבנו כאסטרטגיה משמעותית להתמודדות עם לחץ בינלאומי. למרבה הצער, מדובר באשליה. ודאי שאין להשלים עם מעשיהם של גורמים קיצוניים ואלימים, אך ההתמודדות עמם נדרשת עבורנו כחברה מהטעם הפשוט שמעשיהם פסולים. משקלה בהקלת הלחץ הבינלאומי צפוי להיות זניח. מה שבאמת נתבע על ידי המבקשים להטיל סנקציות, בין שהם מבינים זאת ובין אם לאו, הוא שישראל תחזור לגבולות שאינם ברי הגנה ותאפשר לחורשי רעתה להתארגן לקראת הסיבוב הבא. היום יותר מתמיד ברור כי ישנן קבוצות קיצוניות ואלימות מכל מיני סוגים, בכל מדינות המערב, הכושלות תדיר בטיפול בהן. פוליטיקאים בכירים במדינות המערב מתבטאים בקיצוניות ומסרבים לגנות פעולות אלימות או לקרוא לילד בשמו. לא מוכרת מדינה אחת במערב שנקיה מגורמים או מהתבטאויות קיצוניות. הדרישה שישראל תדאג קודם כל לנקות עצמה מכל תופעה כזו כתנאי לזכותה להגנה עצמית אינה אלא דוגמה נוספת לסטנדרט כפול. אפשר, כמובן, לתת למקדמי הסנקציות את מה שהם רוצים: ויתורים שיאיינו את הישגי המלחמה. התוצאה תהיה חידוש המלחמה בעיתוי בו יבחרו ארגוני הטרור, כשהיוזמה ויתרון ההפתעה בידיהם. הזכרון עדיין טרי לגבי ההשלכות של מצב כזה, בעטיו יאלץ צה"ל לחזור לתמרון נרחב שינוצל שוב למטרות הכפשתה של ישראל. בחירה בתבוסה כדי להקל על לחץ בינלאומי תביא גם תבוסה, וגם לחץ בינלאומי. הטענה הנגדית הנפוצה לקו המחשבה שתואר לעיל היא שאין טעם להתבשם בצדקתנו בעוד העולם לא מקבל את הדברים ומאיים עלינו בבידוד משתק. טענה זו מחמיצה את העיקר ואת הנתיב היעיל להתמודדות עם הלחץ. מדינות המערב עצמן מצויות במאבק איתנים פנימי. המשמעות של כניעה לטרור ברורה כיום לרבים באירופה וביבשות נוספות והם חווים את השלכותיה באופן ממשי. יש לנו בעלי ברית בעולם. די לשוטט ברשת X כדי לראות שלא רק משטמה לישראל אלא גם דברי תמיכה, בכל השפות, זוכים לחשיפה ולתמיכה עצומה. רבים מחפשים השראה בדמותה של ישראל ובמאבקה להגנה עצמית מול גורמים אפלים. הם רואים בישראל דוגמה למדינה תוססת בה רבות הדעות והמחלוקות, אך היודעת להכות את המבקשים לכלותה בעצמה רבה. גורמים אלו, בין שהם בשלטון ובין שהם באופוזיציה במדינותיהם, הם המפתח לנצחון הציוויליזציה המערבית על הטרור. אם לא תהיה ידם על העליונה, לא יהיה עם מי לעשות עסקים במערב, והוא יחדל להיות מערב במובנו המקובל. המפתח להתמודדות עם הגל העכור הוא לפיכך עמידה איתנה מול הכפשות, לצד עבודה מתמשכת וסיזיפית לכריתת בריתות תרבותיות, כלכליות וטכנולוגיות עם גורמים בעולם שעיניהם לא טחו מלראות עם מה הם ואנחנו מתמודדים. הנסיוב הטוב ביותר הוא הערך הכלכלי, התרבותי והאנושי שישראלים מביאים עמם למערכות יחסים עם מקביליהם בעולם. כמו במישורים רבים נוספים, גם כאן אין לצפות לנצחונות בנוק-אאוט או לתוצאות בינאריות. עבודה מתמשכת היא המפתח. יתירות של תשתיות קריטיות, חימושים וערוצי סחר היא כיום מטרה מוצהרת של מדינות רבות בעולם. יש מרווח פעולה ניכר לעסקאות תן וקח. יש להתמקד במיצוי כיוונים אלו. בדרך צפויות מהמורות ומפלות. אך נדרשת הבנה לא רק של מחיר העימות עם גורמים תמימים/עוינים/משוטים במערב, אלא גם של מחיר הכניעה לתכתיביהם. זו אינה הבנה תאורטית אלא אמפירית לנוכח מה שראינו וחווינו בשלוש השנים האחרונות. שלוש השנים הללו גם לימדו את כולנו שיעור משמעותי לגבי העוצמה האנושית שיש לנו בארץ. בזכותה נתגבר ונעלה למעלה בכל התחומים חוץ מבכדורגל. שבוע טוב.

פעם הוזמנתי להרצות בפני מורים מצפת. יצאתי מנתיבות ב05:00 בבוקר כדי להגיע אליהם בזמן, רק כדי לגלות שהם בכלל שכחו שקבענו ואף מורה לא הגיע. הראיתי למנהלת שהם חתמו לי על סעיף "דמי ביטול" בהסכם שעשינו, אבל היא התחילה להתווכח איתי וטענה שזו לא אשמתה. המזל הגדול שלי היה שריכזתי לי עוד הרצאות באזור לאותו יום, ככה שלא נסעתי לשווא מנתיבות לצפון, וגם לא רציתי לריב עם אותה מנהלת ולהגיע עצבני ועם אנרגיות שליליות להרצאות האחרות שלי. הודיתי לאותה מנהלת ויצאתי משם, אבל היה שם גם הסגן שלה שראה הכול והוא כעס. הלך אחריי לשער ושאל אותי, "למה אתה מוותר לה? למה אתה לא עומד על הזכויות שלך?" הסברתי לו למה והמשכתי משם להרצאה הבאה. כמה שנים אחר כך קיבלתי שוב הזמנה מאותו בית ספר, והודעתי להם שהפעם אני דורש לקבל את התשלום מראש, עוד לפני שאני בכלל נוסע אליהם שוב. חזר אליי אותו סגן מנהלת מהפעם הקודמת והתברר לי שבינתיים הוא מונה למנהל המקום. הוא אכן דאג שישלמו לי מראש, ואפילו סידר לי 3 הרצאות במקומות נוספים לאותו יום. "כאב לי מה שעשו לך אז, שיצאת משם בלי להילחם ובלי לעמוד על הזכויות שלך, והבטחתי לעצמי שיבוא יום ואני עוד אפצה אותך", הוא הסביר לי וטפח על שכמי בחיבה. גם בפרשתנו השבת "לך לך", אברהם לא שואל שאלות ולא מתווכח. יוצא לדרך ומאמין שבסוף יהיה טוב. בחיים לא תמיד צריך להילחם כדי לנצח. לפעמים צריך לדעת גם לשחרר, להמשיך בדרך ולהאמין שהטוב עוד יגיע. לפעמים מה שנראה לנו היום כמו הפסד, עשוי מחר להתגלות כרווח גדול וברכה. שבת שלום

לרוב מנמיך ציפיות ממוזיקה חדשה של אומן ש"גדלתי עליו." מקשיב בכיף ולא מתבאס אם זה לא וואו. ואז ברי מוציא שיר מושלם כזה ומעמיד אותי במקום. כל מילה תו ותג בדיוק איפה שהם צריכים להיות. open.spotify.com/track/7nyaP…