כותבת תמי ארד דרך פייסבוק
היא תמיד על כל מדוייקת עד דמעות
איכשהו הרגשתי שברגע שיוודע לאפסים בממשלה שדור גדליה בן שמחון ז״ל, המג״ד שנהרג בלבנון, הוא קיבוצניק, לא יימצא הצדיק בממשלת הסדום שיתנדב להשתתף בהלוויה שלו. אפילו פרח לא שלחו.
שתי בנות יתומות דור השאיר אחריו לגדול בלי אבא. דור נהרג בלבנון שעה שהוביל את הגדוד שלו, בעוד שממשלת המשתמטים, מנהלת שלוש שנים מלחמה ללא שום אסטרטגיית יציאה. לא מדינית ולא צבאית. מלחמת גוג ומגוג של ממשלה מפקירה, משיחית ומושחתת.
האמת היא שלא רק קיבוצניקים הם לא מלווים.
לפני כחודש נהרג מיכאל טיוקין ז״ל, בן יחיד לאימו, שעלה מאוקראינה, שירת כלוחם בסיירת גבעתי ונפל בלבנון. גם בהלוויה שלו לא השתתפו חברי הממשלה שמקפידים להשתתף בשמחות של חבריהם למפלגות. בסוף אפריל, בזמן הליכודיאדה, נהרג לוחם גולני ליאם בן חמו ז״ל. זה לא הפריע לליכודניקים להמשיך לחגוג.
דרעי מתגאה בנכדיו העריקים, דיכטר, ראש שב״כ לשעבר, מצביע בעד הענקת חנינה לחברת כנסת שסיכנה ביודעין לוחם שב״כ, ועל מקדשי המוות בממשלה אין צורך להכביר מילים. איך אמר סגן נשיא ארה״ב ג׳י די ואנס: ״אתם מדינה של תשעה מיליון אנשים. אתם לא יכולים אל מול כל בעיית ביטחון לאומי שיש לכם להרוג את דרככם החוצה״.
אבל הם יכולים, וזה מה שהם עושים כבר שלוש שנים, ומי שמשלם את המחיר הם אזרחי ישראל וחיילי צה״ל.
ראש הממשלה שעשה מהשכול האישי שלו מקפצה פוליטית לא מצא לנכון להשתתף בהלוויה של המג״ד מהקיבוץ. כשהוא יוצא מכלוב הזכוכית שלו פעם ב... הוא משתתף בהלוויה של משפחה שנמנית על הבייס. אם אני לא טועה בפעם האחרונה השתתף בהלוויתו של רן גואילי ז״ל. כן, זה האיש שהצליח ליצר גם בשכול מעמדות. פילוג ושסע זו המורשת שלו.
בגדוד 52 של השריון, שדור פיקד עליו, 33 נופלים מאז ה-7 באוקטובר, עשרות לוחמים פצועים, ביניהם 3 מג״דים. הפער בין החברה הישראלית התורמת להנהגה המנותקת בלתי נתפס.
״זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב.
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב״.
דורית צמרת כתבה את השיר לזכרם של 11 נופלי בית השיטה במלחמת יום הכיפורים. סליחה דור,
מגיע לך ולחיילך ז״ל שנהיה ראויים לכם