*יישור קו בערוץ - ביקורת ודיון כן, שימוש בשפת ביבים וירידה לרמה האישית לא* איפה עובר הקו בין יכולת לנהל שיח ענייני לבין ירידה לרמות של קללות טוויטר כמו ערסים בכיתה א'? בשאלה הזו התלבטתי רבות. מצד אחד אני מתנגד נחרץ לגרסה החדשה שפשטה על תקשורת בין אנשים - או שאתה איתי או שאתה נגדי. שחור או לבן. אני עיתונאי של פעם ומעוניין לקדם דיון פוליטי ענייני, לפתוח את הפיד והראש לדעות אחרות, להקשיב ולא רק לשמוע ולכבד גם אם לא מסכימים. מצד שני, אני לא מתכוון לנהל וויכוח עם טרולים שכל מטרתם זו הפצת שינאה וקיטוב וגם לא לאפשר לפיד שלי להפוך לבמה ללגלול והאשמות אישיות. אני גם לא מעוניין להגרר למגיבים כאלה ולענות להם בשפה שלהם, כי זה נוגד את האני מאמין שלי ומוריד את רמת השיח. לכן אני מיישר קו עם המדיניות שיח בכל הפלטפורמות ומזכיר: ● הערוץ יהיה פתוח ומכבד לדעות של כולם ● מתוקף תפקידי אני עוסק בנושאים שבמחלוקת ומבין לחלוטין שחלק מהדיוחים מרגיזים אנשים מסויימים. אני מגלה לכך הבנה אבל אין לי שום מטרה למצוא חן, אלא להיות נאמן לערכים המקצועיים והאישיים שלי ● מותר לבקר, אפשר לא להסכים איתי. אני אפילו מעודד שיח בדעות שונות משלי ● אני משתדל להיות ממלכתי לאו דווקא בסיפור או בדעה שיכולה להיות נוקבת אלא בדרך ההנגשה. כי אני לא חושב שמטרת התקשורת היא לשסע את חלקי הציבור אחד בשני אלא לאזן ולפתח חשיבה עצמאית. הבחירה שלי בסגנון ממלכתי היא שלי. אני לא מצפה לסימביוזה ויודע להתמודד עם ביקורת נוקבת ● אבל - על הביקורת להיות רלוונטית ועל השיח להיות בשפה נקיה ללא קללות וללא ירידה להאשמות אישיות ● אני מודה שקשה לי יותר לחסום מכרים, חברים ומשפחה אבל מבטיח לקיים מדיניות שיח שווה עם כולם ● אני משתדל אבל לא תמיד יכול לענות לכולם. מדובר בעשרות אלפי עוקבים בפלטפורמות השונות ואני לא מגיע להכל תחשבו לבד, אל תסכימו אבל תכבדו את השונה ובעיקר, הישארו בני אדם

היום לפני 3 שנים בדיוק נקראתי יחד עם יחידתי לצו 8 בפלמ"ר שגיא - יחידה רפואית המורכבת מלוחמים, רופאים, פראמדיקים וחובשים. במשך חצי שנה הפלוגה שלנו בלבד טיפלה ב-95 חללים ו-511 פצועים והייתה לאחת היחידות הרפואיות שטיפלה בהכי הרבה נפגעים במלחמה. בתמונה, קצין היס"ר שלנו, סרן אלעד גורי מפנה גופת תינוק שנטבח בניר עוז. אנחנו זוכרים את הפנים וזוכרים את הנופלים

*בג"ץ דחה את העתירה נגד הרפורמה בהתפתחות הילד - העותרים: "בג"ץ זרק את הילדים עם הצרכים המיוחדים מתחת לגלגלים"* בית המשפט העליון דחה את עתירת ארגון "נכה לא חצי בן אדם" ועמותת "שליו" נגד הרפורמה בהתפתחות הילד, שהוגשה באמצעות עו"ד גיא אקוקה ועו"ד נטלי אלון. פסק הדין ניתן באופן פתאומי, על סמך כתבי הטענות וללא דיון בעל פה בפני ההרכב, בעתירה העוסקת בעתידם של עשרות אלפי ילדים עם צרכים מיוחדים ובטיפולים החיוניים להתפתחותם. בעתירה ביקשו העמותות להקפיא את יישום הרפורמה, לקבל את מלוא הנתונים על היערכות קופות החולים ולהבטיח את הרצף הטיפולי של הילדים. למרות שבית המשפט עצמו הכיר בקשיים בגיוס ובשימור כוח אדם ובהשלכותיהם על זמינות התורים ואיכות הטיפול, הוא החליט שלא להתערב ברפורמה ודחה את העתירה, תוך ביקורת על העותרים. הרפורמה מבטלת בהדרגה את מסלול ההחזרים עבור טיפולים פרטיים בתחום התפתחות הילד שהיה נהוג לאורך שנים ומעבירה את האחריות למערכת הציבורית ולקופות החולים. העמותות מזהירות כי במציאות של מחסור במטפלים וזמני המתנה ממושכים, ילדים עלולים להישאר ללא טיפול בזמן הקריטי להתפתחותם ומשפחות ייאלצו לממן טיפולים מכיסן. למעשה, בעקבות כניסת הפעימה השנייה לתוקף, אלו פני הדברים כבר בימים אלה. באופן חריג, לצד דחיית העתירה חייב בג"ץ את שתי העמותות בהוצאות בסך 4,000 שקלים לכל אחד מששת המשיבים - 24,000 שקלים בסך הכול, המוטלים על שתי עמותות חברתיות הפועלות בהתנדבות מלאה למען אנשים עם מוגבלות. *אלכס פרידמן, מייסד ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם":* "בג"ץ זרק את הילדים עם הצרכים המיוחדים מתחת לגלגלים. פסק דין פתאומי, ללא דיון, ובנוסף קנס אסטרונומי לשתי עמותות שבסך הכל העזו להילחם למען הילדים. כנראה שבית המשפט העליון מדבר הרבה על זכויות אדם - אבל ברגע האמת אין מקום לחלשים ביותר. ולצערנו לא בפעם הראשונה." *שרונה שליו, יו"ר עמותת "שליו":* "זו החלטה קשה ומאכזבת. מאחורי הרפורמה יש ילדים אמיתיים שכבר היום ממתינים חודשים לטיפול חיוני. אנחנו מכירים את המציאות מהשטח ויודעים מי ישלם את המחיר. נמשיך לעמוד לצד הילדים והמשפחות ולא ניתן להם להישאר לבד." *העמותות מסרו:* "אנחנו גאים להיות הגוף היחיד שהרים את הכפפה ופעל בהתנדבות מלאה כדי להיאבק למען הילדים. עורכי הדין שלנו עשו עבודה למופת והשקיעו שעות רבות בהתנדבות מלאה. העתירה זכתה לתמיכה רחבה ואף לבקשות הצטרפות של גופים נוספים. פסיקת הוצאות בסכום כזה נגד עמותות מתנדבים מעבירה מסר קשה לכל ארגון חברתי שמעז לעמוד מול המדינה ולהגן על אוכלוסיות מוחלשות. *תם ולא נשלם.* נמשיך להיאבק בכל הכלים העומדים לרשותנו למען הילדים והמשפחות."

🟢 לשואלים לאן נעלמתי במסכים, אני בחופש עד סוף שבוע הזה. אחזור לפעילות מלאה לקראת עדותו של מנדלבליט שבוע הבא

אולי עכשיו, כשזה לא ישראלי שמספר מה קרה במטוס, אולי כשזה בא מגיבור הודי, ולא גיבור כחול לבן, אז גם בניו יורק טיימס וגם אנשים מסוימים כאן בישראל, יאמינו לגיבורים שלנו שהצילו את הטייס הגיבור ומנעו אסון. הנה, תקשיבו לטייס ההודי שמשחזר את הרגעים הדרמטיים

אחרי ההמלצה לשחאדה למשוך את מועמדותו בג״צ הופך את החלטת ועדת הבחירות ומאשר את ההתמודדות של עופר כסיף, רע״מ והמשותפת לכנסת הבאה

לפעמים אנו בצומת דרכים חשוב צריכים להחליט על עתיד כזה, או עתיד אחר ולאחר שפסענו בשביל החדש אל הלא נודע אנו מביטים לאחור, אל העתיד שעליו ויתרנו רואים אותו מתרחק ומתלבטים האם לרוץ לאחור אני מסתכל על התמונה האחרונה שצילמנו וחושב, האם בחרתי נכון? ומבקש סליחה אם טעיתי לא ממני מהאישה והילד כי כל מה שאנו עושים הוא למען המשפחה לא לעצמנו והאחריות הכבדה הזו על הכתף, אם בחרנו נכון כשאי אפשר באמת לדעת שבת שלום!

סיכום הדיון בפסילתו של סמי אבו שחאדה מהצדדים השונים ועד הצעת השופטים - הסר את מועמדותך כדי להימנע מפסק דין | יאיר אלטמן

לאור האיום הרוסי הגובר על אירופה הייתי מציע לחמש אותם בחץ וכיפת ברזל, ולשחק עם אמברגו נשק, באופן הדדי ליחס אלינו

על ההסכמה הנדירה בין היועמ"שית לשר איתמר בן גביר בבקשת הפסלות של סאמי אבו שחאדה מריצה בבחירות הקרובות, כיצד הוא מסביר את המאמר המזוויע שלו שהילל את טבח ה-7 באוקטובר ואיך התייחסו השופטים? | יאיר אלטמן

*עיקרי טיעוני השר בן גביר לפסילתו של סאמי אבו שחאדה:* המקום הזה מלמד קטגוריה על סמי אבו שחאדה. 1163 נשים ילדים ותינוקות. תצפיתניות חיילים חיילות שוטרי משטרת ישראל אזרחים דרוזים ערבים שנטבחו בטבח הזה גם. תושבי העוטף חוגגי נובה אופקים. הם לא יכולים לקום על הרגליים ולשלוח אצבע מאשימה כלפי אבו שחאדה ולהגיד אני מאשים. חלק מהגופות השוחתו דמם זועם. אני אשמיע את קולם ואהיה להם לפה. אני לא מבין איך היועמשית לא מצאה את המאמר הזה אבל אנחנו מצאנו. הוא טוען שלא ידע את מימדי הטבח הרי אתם היתם שם. הכל שודר בשידור חיי. אני זוכר שידור חיי של הוצאה להורג של ילדה בשדרות. ואם לא ידע את המימדים אחרי חודש לא ידע? אחרי שנה? שלוש שנים שתק. שאף אחד לא יטעה הם רוצים לרצוח את כולנו. כולנו אותו הדבר. במאמר שהוא פרסם "הם אכלו לנו את הראש על ה7 באוקטובר... מה זה ה7 באוקטובר הזה? ל7 באוקטובר יש סיבה. זה סיבה למצור להתקפות יום יומיות. מה יותר מזה? יש מקרים ברגעי של אומה ואם זה לא המקרה אפשר לכבות את האור על הפסיקות. מדינה חייבת לזמן קו גבול וכאן הדברים האלה , גם אם יובא לכם הזבר של מאמא תרזה, אם הוא יכול להתמודד לכנסת, אני לא יודע איך כל המדינה להסתכל בעיניים של החיילים והחיילות שלנו".

ח"כ טלי גוטליב מתעמתת עם אבו שחאדה

השר בן גביר בפתח הדיון זילתו של סאמי אבו שחאדה

אנחנו בפתחו של יום דיונים דרמטי בבית המשפט העליון בסוגיית פסילת מועמדים ורשימות לקראת הבחירות. במהלך היום ידון הרכב מורחב של תשעה שופטים בפסילות של סאמי אבו שחאדה, עופר כסיף, הרשימה המשותפת ורע״מ — אבל הדיון הראשון, ואולי החריג ביותר מבחינה משפטית, הוא בעניינו של יו״ר בל״ד סאמי אבו שחאדה. במוקד עומד מאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, יממה בלבד לאחר טבח שבעה באוקטובר וכשהמתקפה עדיין מתנהלת. באותו מאמר הוא תיאר את האירועים כ״אירוע היסטורי״ בעל חשיבות צבאית, פוליטית ואסטרטגית. ועדת הבחירות המרכזית כבר החליטה לפסול אותו, ובאופן חריג גם יו״ר הוועדה, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג תומך בפסילה. וכאן מגיעה הנקודה המשמעותית: גם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מבקשים מהעליון לאשר את הפסילה. לטענתם, הדברים מבטאים תמיכה במאבק המזוין של חמאס נגד ישראל ונמצאים בליבת עילת הפסילה שבחוק. הם אגב מתנגדים לפסילה של ח"כ כסיף רע"מ והרשימה המשותפת. מנגד טוען אבו שחאדה כי בזמן שפרסם את הדברים לא ידע עדיין את ממדי הטבח, וכי לאורך השנים התנגד לפגיעה באזרחים. הדיון צפוי להפתח בדברי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שמפלגתו עוצמה יהודית הגישה את בקשת הפסלות. השאלה שתעמוד עכשיו בפני תשעת השופטים היא האם הדברים חוצים את הרף המשפטי הגבוה והחריג שנדרש כדי למנוע ממועמד להתמודד לכנסת.

עבודה בעיניים. היה צריך לגרש את השגרירה ההולנדית ולבצע בידוק קפדני כלפי כל בעל אזרחות הולנדי שיכנס לישראל, לוודא שהוא לא תומך חמאס. מעט מידי, מאוחר מידי

בית משפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתו של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט לדחות את עדותו בתיקי האלפים עד לאחר תחילת שנת הלימודים האקדמית. המשמעות - העדות תתקיים כמתוכנן, כשבע לפני הבחירות וצפויה להמשך שבעה ימים. יהיה שמח

אלטמן-ניוז פרסום ראשון: יו"ר הכנסת אמיר אוחנה רכש את שירותיו של עו"ד ציון אמיר לייצגו בעתירות לבג"צ בעניין מבקר המדינה. כזכור, בג״צ פסל את ההצבעה שבה נבחר עו״ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה והורה לקיים הליך בחירה חוזר. בעקבות עתירות הדורשות מהכנסת ליישם את פסק הדין, נוצרה מחלוקת בין יו״ר הכנסת אמיר אוחנה לבין היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, שסבורה כי יש לקיים את ההצבעה החוזרת בהקדם. בשל הפער בעמדות ביקש אוחנה לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות, באמצעות עורך דין פרטי.

"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר" (משנה, יומא, ח, ז). והסליחה שאני מבקש היום הוא מבני איתן שלא ידעתי בשנים הראשונות שהוא ילד מיוחד והייתי קשה איתו ומאז האבחנה ואולי עד עולם אני ארגיש חרטה שכעסתי עליך, שלא הבנתי אותך, שחשבתי שצריך לשים לך גבולות כי לא ידעתי כי לא ניחשתי שאתה פשוט לא מבין ומפוחד מהעולם אף אחד לא מלמד אותנו להיות הורים. בוודאי שלא הורים לילדים מיוחדים. אנחנו עושים מה שאפשר, לפי הכלים שצברנו. כי כל כך התאמצנו, לא בהכל הצלחנו ולא סלחנו לעצמנו לעולם. אני סולח לעצמי עכשיו, על כל הטעויות שעשיתי איתך, ומקווה שתסלח לי גם. (בתמונה איתן בגיל שנתיים, לפני האבחנה) גמר חתימה טובה וצום קל 🫶

חלמתי חלום עליך אבא חזרנו לבית הישן במכבים והייתי שוב ילד שם, בקליניקה שלך בקומת המרתף, כשהיינו מדברים על הא ועל דה. בכל יום כיפור, היינו הולכים יחד לבית הכנסת. אני זוכר את היחד, את שירי כל נדרי. את הפיוטים והסליחות. את יוסי שסלסל נעימות שגרמו לאמא לדמוע, כאילו שמעה קונצרט מרגש. אני זוכר אותך עוטף אותנו בטלית ואת מגע ידך הכבדה והחמה על ראשי. את השופר שקרע את השמיים. אני זוכר את ההליכה יחד חזרה מבית הכנסת, את צינת הלילה, את ריח המרק והלחם, את הססגוניות של שולחן עמוס דברי מתיקה. אז, כשעוד היינו משפחה. ואני מתגעגע מתגעגע לשיחות שלנו להרגשה שאני לא לבד בעולם ואני מסתכל עליך לידי קורא לך את השורות האלה ואתה לא מבין עוצם עיניים ונרדם אתה פה אבל לא פה ואני עוד לא יכול להתאבל אבל מרגיש את החסר ואני סוגר את המחברת ונותן לך נשיקה ואומר, תודה על כל מה שהיית בשבילי תודה על שהיית החבר הכי טוב שלי אולי איתן לא מכיר אותך אבל הוא חש את האהבה של אבא לבן שלמדתי ממך

רגע לפני כיפור, למי ששכח, ציטוטים של בכירים ישראלים משמשים כהצדקה לסנקציות והאשמתנו בפשעי מלחמה כמו יאיר גולן: "ישראל הורגת תינוקות כתחביב". לדעתי ההבדל בין זה לבין הטענה בנז"א הוא סמנטי בלבד. ולקראת יום כיפור הוא צריך לבקש סליחה מהרבה מאוד חיילים שמסרו את נפשם וקורבנות של ה-7 באוקטובר, בהם גם ילדים ותינוקות.