במקום להתנצל גדי טאוב ממשיך להפיץ את הרעל
אין אדם עם לב שלא נשבר מהראיון של אמנון רבי עם מירה שושני. אמא ששכלה את בתה ב־7 באוקטובר, ועכשיו נאלצת לחיות גם בתוך עלילת־דם שלפיה אנשים מתוך השב״כ - הארגון שבו עבדה – ידעו מראש, אפשרו או אפילו תיאמו את הטבח.
גם לפני ובטח אחרי השידור, ובטח ערב יום הכיפורים, אך טבעי לצפות ממי שסייע להפיץ את הרעל הזה שיעצור, יבקש סליחה, אולי אפילו ייסע לכפר עזה להתנצל אישית בפני שושני, ויחשב מסלול מחדש.
גדי טאוב עושה משהו אחר: הוא טוען שוב ושוב שהוא בכלל מתנגד לתיאוריית הבגידה - ובמקביל הערוץ שלו ממשיך לארוז, לשווק ולהפיץ אותה.
טאוב הוא סוכן כאוס של עלילת הדם "בגידה מבפנים" שאוכלת ומעכלת אותנו מבפנים.
בפרק שכותרתו “בגידה?”, ליעד לוי מגדיר את התרחיש כך: “מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאם מוות של יהודים על מנת להחליף שלטון.” טאוב מקדיש לפרשה כמעט שעה.
את הפרק עם נועם אמיר טאוב עצמו שיווק במילים: “הייתה בגידה? ומה עם המרגל?”
בראיון עם אמיר אביבי, טאוב אומר בחצי חיוך מלא שביעות רצון:"אז אתה מבין למה אנשים אומרים שהייתה בגידה".
כשהאורח מתנגד לעלילת הדם, טאוב מתווכח איתו שמספיק ש"כמה מפקדים בכירים נתנו את ההוראות המתאימות"
ואחר כך מגיע פרק נוסף, שהכותרת שטאוב בחר לו אינה משתמעת לשתי פנים: “הבגידה היתה במהלך המלחמה”, עם רונן כהן.
אז אפשר להכריז מאה פעם: אני נגד תיאוריית הבגידה. אבל כשאתה שוב ושוב מזמין אותה לאולפן, נותן לה כותרת, אריזה, פרומו וקהל, ואם מישהו חורג מהשורה גם דואג להבהיר מה דעתך בנושא – יש לזה עוד שם- שקר.
וכל השידורים הנהדרים הללו הם חלק מהחבילה שטאוב מציע בשם ערוץ “שומר סף”, שתהיה שלכם עבור "שקל אחד ביום” כדי “למנף אותו למהפכה בתקשורת”, כלומר כדי שגם אתם תוכלו לקחת חלק בהפקת תכנים נהדרים שכאלה.
מירה שושני אינה “נרטיב”. היא אם שכולה. מי שבחר להפוך חשד נטול ראיות לנשק תקשורתי רעיל ומזיק מאוד, לפחות שיעמוד מאחורי מעשיו ולא יתחבא מאחורי הכחשות עלובות וכוזבות. ואחר כך, אם נותרו בו שאריות לב, ערכים וחמלה, ליפול על ברכיו ולהתחנן לסליחה ומחילה ממירה וחבריה.
(מצורפים- כמה מלהיטי הבגידה מבפנים של גדי טאוב)
זוכרים את המאמר הזה של רונן ברגמן? לא התיישן כל כך טוב.
כפי שכבר אמרתי אינספור פעמים התפקיד של ברגמן בכוח הוא לספק "תימוכין" מלאי מקורות עלומים לכל ספין של השמאל, לא חשוב כמה מגוחך. לכן אני קורא לו המומחה להוכחת דברים שלא היו.
נחמד להסתכל לאחור על מאמציו לחזק את הספין על האזהרה של MBZ שמעולם לא היתה, בעיקר עכשיו כשגם איחוד האמירויות הכחישו את הסיפור המונפץ של הארץ.
בין שאר השטויות שהוא כתב כאן, ברגמן ראה בהודעה הרשמית הראשונה של משרד החוץ של האמירויות, שאמרה שהמדינה "אינה מגיבה לדיווחים בתקשורת או להשערות בנוגע לשיחות בין מנהיגי מדינות", מעין אישור בעקיפין ל"תחקיר" של שלומי אלדר ורות יובל, שכן מכלל לאו הוא הצליח ללמוד הן:
"החלק החשוב הוא מה שאין בהודעה" הסביר כתבנו החרוץ. אין בה "הכחשה של שיחת הטלפון או של ההתרעה. נהפוך הוא - יש שם אמירה ברורה על כך שמידע מודיעיני מועבר בין המדינות".
בינתיים כמובן יש הכחשה.
אבל זו עוד הזדמנות להזכיר: ברגמן אינו עיתונאי. הוא תועמלן שמאל חרוץ. ואין להאמין לשום דבר שהוא כותב בלי לבדוק.
תודה על תשומת ליבכם לעניין זה.
דונלד ג'יי טאוב.