שווה להתעכב רגע על הציוץ הזה, שפירסם אתמול נועם אמיר – שבתוארו הוא "הפרשן הצבאי" של ערוץ 14, ובמהותו הוא תועמלן ביביזם עלוב.
הרקע לציוץ, למי שלא מכיר, הוא טענות של רום ברסלבסקי כלפי מארגני טקס הזיכרון הלאומי לטבח ה-7.10, לפיהן הוא ביקש לקחת חלק בטקס, אך כביכול סורב מטעמים פוליטיים.
אני שם בצד את הטענות הללו, שלמיטב ידיעתי הן אינן נכונות, משום שאין לי שום כוונה להתעמת עם ברסלבסקי. לא משנה מה הוא יאמר, אני לעולם אחבק אותו ואשיב לו שכולנו מאושרים שהוא כאן איתנו, בן חורין, ושהוא שב לישראל על רגליו אחרי שנתיים בשבי.
נועם אמיר, לעומת זאת, זה כבר משהו אחר לגמרי.
האיש הלא מבריק הזה, שמקבל משכורת כדי לשקר בשירותו של נוכל שאחראי לטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, ושברסלבסקי ו-250 בני אדם נוספים נחטפו לעזה במשמרת שלו – מעז לעשות סיבוב על הרגשות של ברסלבסקי, ולבוא בטענות לאנשים *פרטיים*, שאירגנו טקס *פרטי*, שממומן בכסף *פרטי*, ושבחרו להנציח את הטבח בדרכם.
וזה כבר בלתי נתפס, משני טעמים:
הטעם הראשון הוא שאמיר, כביכול "עיתונאי" ובפועל כלבלב דשבורד עילג, מבקר *אזרחים* על אירוע *אזרחי*, שאין למוסדות המדינה שום קשר אליו – אבל משום מה מחמיץ את העובדה שנבחרי הציבור שהוא משפרר פועלים כך באופן מופגן.
בנימין נתניהו אמור להיות ראש הממשלה של כלל אזרחי ישראל. אמיר אוחנה אמור להיות יושב הראש של כל הכנסת. מירי רגב אמורה היתה לארגן טקסים ממלכתיים שבהם כלל חלקי העם זוכים לייצוג.
אבל לכל אורך המלחמה עם עזה, וגם לאחריה, הם העניקו יחס שונה לחלוטין למיעוט קטן של משפחות חללים, נרצחים, חטופים ופצועים בעלי איפיון פוליטי מסוים – תוך כדי התעלמות במקרה הטוב, ויחס עוין במקרה הפחות טוב, כלפי הרוב הגדול של המשפחות.
אבל משום מה, זה לא מפריע למר אמיר.
והטעם השני, הקשור כמובן בראשון, הוא שהסיבה שאנשים *פרטיים* נאלצים לארגן טקס *פרטי*, שממומן בכסף *פרטי* - היא שהממשלה שאמיר משרת לא קיימת. היא לא היתה קיימת ב-7.10, והיא לא קיימת מאז.
בדיוק כפי שבבוקר הטבח עצמו, ובמשך שבועות ארוכים, האזרחים הנפלאים של המדינה הזו נאלצו לבצע משימות שהממשלה שהם מממנים היתה אמורה לעשות – כך גם בנוגע להנצחת הטבח. הרי נתניהו ושופרותיו עובדים ללא הרף בהשכחת המחדל הנורא, בטשטוש שלו, בהעלמתו מההיסטוריה. ובלית ברירה, מי שנכנס לתוך הואקום הם – שוב – האזרחים.
כך שאם יש למר אמיר טענות בנוגע לטקס הזיכרון לטבח, אני מציע שיעשה אחת מהשתיים:
או שיוציא את הלשון שלו מהרקטום של נתניהו ויארגן טקס משל עצמו ועל חשבונו; או שיעשה את אותו דבר ויבוא בטענות לממשלה שבמשמרת שלה רום ברסלבסקי נחטף, עונה, הושפל, הורעב ונותר בשבי במשך שנתיים תמימות – וכיום הוא מרגיש חטוף סוג ב'.
טקס הזיכרון הלאומי, היום ב-21:15. לזכור, ולעולם לא לשכוח 🇮🇱