קיצוץ נוסף בבריאות זה הדבר הגרוע ביותר שהמדינה הזו יכולה להרשות לעצמה. זה לא יופיע רק בתקציב. הוא יופיע בגופם של אזרחי ישראל. אל תשאלו אילו כספים מיותרים לא קוצצו .
שלוש שנים של מלחמות. אלפיים הרוגים, עשרות אלפי פצועים, משפחות שכולות, נפגעי חרדה ופוסט־טראומה, ואוכלוסייה שלמה שנושאת את המחיר הגופני והנפשי.
דווקא עכשיו הממשלה מאשרת קיצוץ נוסף של כ־150 מיליון שקל ממערכת הבריאות. זהו הקיצוץ השני השנה.
כדי להבין את משמעות המספר: 150 מיליון שקל שקולים למימון של כ־460 אחיות ואחים מומחים, או לכ־460 אלף שעות טיפול נפשי. אלה שירותים רפואיים שאפשר היה לממן בכסף הזה.
משרד הביטחון מדווח שכ־30 אלף פצועי מלחמה נקלטו באגף השיקום מאז אוקטובר 2023, וכ־63% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות. כבר ב־2024 מצא מבקר המדינה שההמתנה הממוצעת לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים הגיעה לכשישה וחצי חודשים.
הנזק האפשרי מקיצוצים חוזרים הוא אמיתי וגובה מחיר של חיי אדם כאן ועכשיו.
כאשר מצמצמים משאבים במערכת שכבר סובלת ממחסור בכוח אדם, מגדילים את התורים, גורמים לדחיית בדיקות, אבחון מאוחר של סרטן ומחלות לב, החמרת מחלות שאפשר היה לטפל בהן בזמן, ופצועי פוסט טראומה חיילים ואנשי מילואים עם נטיות לאבדנות שמים קץ לחייהם - וזה קורה!
פצועי מלחמה ימתינו לשיקום שלא יגיע בזמן, נפגעי פוסט־טראומה ישארו ללא טיפול כשהוא כל כך נחוץ להם. קשישים וחולים כרוניים ישלמו בהידרדרות רפואית, באובדן והחמרת מחלה ועד אשפוזים במסדרונות בחורף הבא.
לא ניתן לקבוע כמה מקרי מוות ייגרמו מהקיצוץ. אבל אפשר לקבוע די בבטחון שהדבר שהכי צריך עכשיו זה מענה רפואי איכותי וחזק. אני לא מתחיל לדבר על כמות הרופאים האיכותיים, המנוסים והמומחים שעזבו את הארץ בתקופת ממשלת הדמים.
הקיצוץ שנרשם היום בתקציב המדינה הוא פוליטי - את המחיר האפשרי שלו ישלמו אזרחים בגופם, בנפשם ובאיכות חייהם עוד שנים קדימה.
מדינה שמבקשת מאזרחיה לשאת במחיר המלחמה חייבת להבטיח שלא יישאו גם במחיר של מערכת בריאות שאינה מסוגלת לטפל בהם.